מילון עברי-עברי
| אִבְגּוּד [עח]
[ש"ע; ז'; אִבגוּד-, אִבגוּדים, אִבגוּדֵי-, אִבגוּדו] <אבגד> .. | אַבְגּוּר [עח]
[ש"ע; ז'; אַבגוּר-, אַבגוּרים, אַבגוּרֵי-, אַבגוּרו]
1. כו.. | אֶבְגִינוֹס [תמ]
[ש"ע; ז'; אֶבגינוסים] מיוחס, ממשפחה נכבּדה, בּן טובים, בן אָ.. | אֶבגינוסים
ראה: אֶבְגִינוס | אֶבְגֵּנִיקָה
(צוּרה לא-תִקנית) ראה: אֵיגֵניקה
| אבג'קט [מש]
ראו: בזות
אנגלית: abjection | אַבְגָּר [עח]
[ש"ע; ז'; אַבגַר-, אַבגָרים, אַבגָרֵי-] סוּג צמחים רב- שנתיי.. | אָבֵד
2 [תמ]
[ש"ע; ז'; אָבדין] אובד, מֵת; בּבּיטוּי: חבָל על דאָבדין ולָא.. | אב"ד [ר"ת]
אב בֵּית דין
| אבד
שורש של הערכים: אָבֵד, אבֵדה, אבַדון, אָבדָן, אָבוּד, אובֵד,.. | אָבֵד
1[תמ]
[ת'; אבֵדה, אבֵדים, אבֵדות] שעָשׂוּי להתקַלקֵל, שאפשר להפסיד.. | אָבַד, אֱבַד
ראה: נֶאבָד | אב"ד דק"ק
[ר"ת] אַב בית דין דקהילה קדושה
| אָבַד לו עולָמו [עח]
לא נִשארה לו תקווה, חָשך עולמו: העובד המפוטר נראה כמי שאבד ל.. | אָבַד מִן הָעוֹלָם
מת, נפטר, נכרת מארץ החיים, שבק חיים לכל חי
באנגלית: die.. | אָבַד מָנוס מִמֶנו [תנ]
אינו יכול להיחלץ (לברוח) מצרה, בא בין המצָרים: (תהילים קמב 5.. | אָבַד נִצְחוֹ [תנ]
אבדה תקוותו, נואש: אבד נִצחי ותוחלתי מה' (איכה ג, 18)
| אָבַד סִבְרוֹ ובָטֵל סִכּוּיוֹ [תמ]
(סֵבֶר = תקווה) תקוותו אבדה, נחל אכזבה. אין לו מה לצפות עוד.. | אבד עליו הַכֶּלח
ראו: אבד עליו כֶּלַח | אָבַד עָלָיו כֶּלַח [תנ]
ראו: אובד עליו כלח | אַבָּדַאי, אַבֶּדַיי [מש]
[ש"ע; ז'] 1. גברתן, בריון, אלים
2. (באירוניה) משים עצמו גבר.. | אֲבֵדָה
[ש"ע; נ'; אבֵדַת-, אבֵדות, אבֵדות-; אֲבֵדָתוֹ, אֲבֵדָתָהּ, א.. | אבֵדה וּמציאה
(ביהדות) כל המיטלטלים ובעלי החיים, שהם רכושו של הפרט ויצאו .. | אבֵדה מִדַעַת [תמ]
דבר שבעליו הניחו במקום שעלול להיאבד
| אבֵדה שֶאֵינה חוזֶרֶת
[עח] .1 אבֵדה שאין תקווה להחזירהּ
2. (בהשאלה) אדם שמת
| אָבדה תִקווָתו [תנ]
בטֵל סיכּויו, בא לידי ייאוש או אכזבה: יבשו עצמותינו ואבדה תק.. | אָבְדָה תִקְוָותֵנוּ [תנ]
אוּכזבנו. אין אנו מאמינים בסיכויים (על יסוד יחזקאל לז, 11)
| אָבְדו, אִבְדו
ראה: נֶאבָד | אָבְדוּ עֶשְׁתּוֹנוֹתָיו, מְאַבֵּד עֶשְתוֹנוֹתָיו [תנ]
מתבלבל, נמצא במבוּכה, מאבד את שַלוותו, אינו שולט בעצמו בִּש.. | אָבדוּ חוּשָיו [עח]
ניטלה הכרתו, התעלף
| אָבדו עֶשתנתָיו
ראה: מאַבֵד עֶשתונותָיו | אֲבַדּוֹן
[ש"ע; ז'; אבַדון-, אבַדונו] <אבד> 1. [תנ] כּלָיה, אַיִן, הֶר.. | אֲבַדּוֹני [עח]
רואה שחורות. מי שחוזה אבדון, אפוקליפסה. פסימיסט ללא תקנה.
אנ..
מילון אבניאון - מילון עברי עברי