מילון עברי-עברי
| אֶבֶן תכֵלֶת [עח]
אבן חן כחולה הנוצרת על-ידי התמרה של אבן גיר. משמשת לקישוט כד.. | אֶבֶן תְּקוּמָה [תמ]
אבן שנשים מעוּבּרות נושאות כסגולה למניעת הפָּלה. אבן שיוּחסו.. | אֲבַנבָּן
[עח] אבן קטנה | אַבְנוּן [עח]
[ש"ע; ז'; אַבנוּן-, אַבנוּנים, אַבנוּנֵי-] דג ממשפחת האבנוני.. | אַבְנוֹן , הַר [עח]
ראו: הר אבנון | אַבְנוּנִי [עח]
[ת'; אַבנוּנית, אַבנוּנִיִים, אַבנוּנִיות] .1 קשה כאבן, בע.. | אַבְנוּנִיּוּת [עח]
[ש"ע; נ'; אַבנוּנִיוּת-, אַבנוּנִיוּתו] טבע האבן; האיכות או.. | אַבנונִיות
ראו: אַבְנונִי | אַבנונִיות
ראו: אַבְנונִית | אַבנונִיותו
ראה: אַבְנונִיות | אַבנונִיִים
ראה: אַבְנונִי | אַבְנוּנִית [עח]
[ש"ע; נ'; אַבנוּנית-, אַבנוּנִיות, אַבנוּנִיוּת-] 1. ארינמל .. | אַבְּנוֹרְמָלִי [מש]
[ת'; אַבּנורמָלית, אַבּנורמָלִיִים, אַבּנורמָלִיות] לא נורמל.. | אַבנורמָלִיות
ראה: אַבְנורְמָלִי | אַבנורמָלִיִים
ראה: אַבְנורְמָלִי | אַבנורמָלית
ראה: אַבְנורְמָלִי | אַבְנוּת [עח]
[ש"ע; נ'; אַבנוּת-, אַבנוּתו] טבע האבן (גם: אבנוניות)
| אַבנוּתי
[עח] אווירה של בנייני אבן | אַבְנֵט
[ש"ע; ז'; אַבנֵט-, אַבנֵטים, אַבנְטֵי-, אַבנֵטו] 1. [תנ] חג.. | אַבְנִי
[ת'; אַבנית, אַבנִיִים, אַבנִיות] .1 [יב] בעל תכונת האֶבֶן.. | אַבנֵי אֵפוד [תנ]
שתי אבנים טובות שהיו לכוהן הגדול בכִתפות האפוד, אחת מכאן ואח.. | אַבְנֵי בֶּזוֹאָר
1[עח]
אבנים ירקרקות, שאצילים ומלכים השתמשו בהן כדי לנטרל רעל ארסן .. | אַבְנֵי בֶּזוֹאָר
2[עח]
(ברפואה} עצם בקיבה העשוי בדרך כלל מגוש סיבים: אבן כזו עלולה ..