מילון עברי-עברי
| אוֹסְצִילוֹ
ראה: אוסילו-
| אוֹסִצילוֹגְרָף [מש]
[ש"ע; ז'] רושֵם תנודות. מכשיר הרושם תנודות חַשמַליות ומֵפיק .. | אוסקוט, אוּסְקוּט [מש]
[פ'; ז'; לנקבה - אוסקוטי]
שתוק, סתום את הפֶּה; שתוק ואל תתעָ.. | אוֹסְקָר [מש]
[ש"ע; ז'] [ש"פ] פסלון מוזהב הניתן בכל שנה מאז 1972 כפרס מאת .. | אֿוסֶר, אֹסֶר [יב]
[ש"ע; ז'; אוסֶר-, אוסרו] מאסר, בית אסורים: ומאוסר פתחתיך (מל.. | אוסר, אוֹסֵר
1 [תמ]
[פ'; אוסֶרֶת; אָסַר, יֶאסור, לֶאסור] אינו מַתיר, מצַווה שלא .. | אוסר, אוֹסֵר
2 [תנ]
מחַיֵיב עצמו בנדר שלא לעשׂות דבר-מה: אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר.. | אוסר, אוֹסֵר
3 [תנ]
מכריז, מודיע: וַיֹּאמֶר אַחְאָב בְּמִי וַיֹּאמֶר כֹּה אָמַר .. | אוסר, אוֹסֵר
4 [תנ]
שָׂם במאסר, כולא בבית הסוהר: וַיִּקַּח מֵאִתָּם אֶת שִׁמְעוֹ.. | אוסר, אוֹסֵר
5 [תנ]
קושר: וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ אִם אָסוֹר יַאַסְרוּנִי בַּעֲבֹתִים .. | אוסר, אוֹסֵר
6 [תנ]
רותם בהמה לעגלה: וְעַתָּה קְחוּ וַעֲשׂוּ עֲגָלָה חֲדָשָׁה אֶ.. | אוֹסֵר לַאחֵרִים וּמַתִּיר לְעַצְמוֹ
(על יסוד שמות רבה כה) נאֶה דורש אך לא נאה מקיים, נוטל לעצמו .. | אוסר לאחרים ומתיר לעצמו
(על יסוד שמות רבה כה) נאה דורש אך לא נאה מקיים, מאפשר לעצמו .. | אוסֵר מִלחָמה [תנ]
1. יוצא למלחמה: ויאסֹר אביה את המלחמה בחיל גִבורי מלחמה (דבר.. | אוֹסֵר מִלְחָמָה עַל-
(על יסוד מלכים א כ 14) מכריז מלחמה על־
| אוֹסֵר עַל נַפְשׁוֹ
(על יסוד במדבר ל 5) גוזר על עצמו איסורים