מילון עברי-עברי
 | אוֹאוֹלִיט [מש]
[ש"ע; ז'] אבן בֵּיצה, אבן גיר המורכבת מגבישים קטנים, דמויי ב.. | אוֹאוֹפוֹרוֹן  [מש]
[ש"ע; ז'] שחלה, האיבר שהביציות מתפתחות בו
 | אוֹאָזִיס [מש]
[ש"ע; ז'] .1  נוֵוה מדבר, מקום פורה במדבר 
2. (בהשאלה) מקום.. | אוֹאִין [תמ]
[ש"ע; ז"ר] ריבוי מן או: נאמר כאן אואין ונאמר להלן אואין (שבו.. | אוֹבּ-אִירְטִישׁ  [מש]
נָהָר באסיה (רוסיה, סין, קזחסטן)  שאורכּו 5,410 ק"מ, הנשפּך .. | אובאלנה
יונק ממשפחת לווייתני מזיפות | אובד, אוֹבֵד
1 [פ'; אובֶדֶת; אָבַד, יֹאבַד, לֶאבוד]  .1  [תנ] נֶעלם מֵעֵינֵ.. | אובֵד דֶרֶך
1. [תנ] תועֶה, אינו מוצא את דרכּו: פן יאנף ותאבדו דרך (תהילי.. | אובֵד לִבּו [תנ]
מתבלבל, נבוך: נהיה ביום ההוא... אבד לב המלך (ירמיה ד 9) 
או.. | אוֹבֵד לִבּוֹ
(על יסוד ירמיה ד 9) מִתבּלבֵּל, נבוך ותועה
 | אוֹבֵד מָנוֹס מִמֶּנּוּ
(על יסוד תהילים קמב 5) נידון לגורל רע; לא יוּכל להיחלץ ממַצב.. | אוֹבֵד נִצְחוֹ
(על יסוד איכה ג 18) אומר נואש, ביטחונו אובד
 | אוֹבֵד עָלָיו כֶּלַח 
2[עח]
(בהשאלה) אבדה צלילוּת דעתו (בדרך-כלל מזִקנה): בהגיעו לגיל תש.. | אוֹבֵד עָלָיו כֶּלַח 
1[תנ]
מתיישן ואֵין יכולים להשתמש בּו עוד (מִנהג, רעיון, עֵרך וכד').. | אובֵד עֵצות, אֹבַד עֵצוֹת 
1 [תנ]
נָבוך, חסַר אונים, שאינו יודע מה לַעשׂות, מבוּלבּל (במקור - .. | אובֵד עֵצות, אֹבַד עֵצוֹת 
2[עח]
(בהשאלה) נבוך; מאבּד תושייה^ היא נאנחה עמוקות רמז לכך שהיא א.. | אוֹבֵד עֶשְׁתּוֹנוֹת [עח]
מבולבל, מאבד את יכולת הריכוז, מאבד את כושר התגובה:  ביום הַה..