מילון עברי-עברי
| אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל
1. (במקור) כפשוטו;
2. (בהשאלה) למות באוהלהּ של תורה, מַרבֶּ.. | אָדָם כַּלכָּלי [עח]
(בכלכלה הקלסית) האדם המוּנָע על-ידי שיקולים כלכליים בלבד
| אָדָם לְאָדָם זְאֵב [עח]
פתגם שמקורו לטיני, הבא לציין שאדם לאדם יכול שיתנהג כחיה, רו.. | אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה, יָמָיו כְּצֵל עוֹבֵר
(על יסוד תהילים קמד 4) (הֶבֶל = דבר שאין בו ממש) מָשל לאפס.. | אָדָם לעָמָל יוּלָד [תנ]
מנת חלקו של אדם על הארץ - עָמל, יֶגע וסֵבל (איוב ה 7)
| אָדָם מוּעָד לְעוֹלָם
(על יסוד בבא קמא:) אדם תמיד אחראי למעשיו; אין אדם יכול לפטור.. | אָדָם מְכַבֵּד אֶת מְקוֹמוֹ
(על יסוד תענית כא:) האיש הוא שנותן את המעמד למקום ולא המקום .. | אָדָם מן היִישוּב [עח]
איש תרבּוּת, בּן תרבּוּת וּבַעַל נימוּסים (במקור: אדם של ייש.. | אָדָם מִן השוּק [עח]
אדם פּשוּט: דיבורו כשל אדם מן השוּק
| אָדָם מִן השוּרה [עח]
אדם רגיל, איש פּשוּט: הוא אדם מן השורה ושכמותו יש רבים
| אָדָם מְסֻיָּם
1. (במקור) אדם ידוע ומפורסם;
2. (בהשאלה) אדם שעליו מדוּבר (.. | אָדָם מְפוּלְפָּל וּמְחוּדָּד
(על יסוד רש"י סנהדרין מב.) אדם בעל מחשבה חדה וחריפה מְפוּלָש.. | אָדָם מְקֻלְקָל
אדם מושחת (על יסוד סנהדרין לט:)
| אָדָם נֶאמָן עַל עַצְמוֹ
(על יסוד כריתות יב.) אדם יודע מה שהוא עושה יותר מכל מישהו אח.. | אדם סָביר [עח]
(בחוק) יצור משפטי שהחוק משתמש בו כתֶקן להתנהגות סבירה או לתש.. | אָדָם סָגוּר [עח]
מי שאֵינו נָכון לשַתֵף אחֵרים בּדַאגותָיו וּבשִׂמחותָיו: הוא.. | אָדָם עֶלְיוֹן [עח]
1. (בפילוסופיה של ניטשה) הטיפוס של האדם האידיאלי, אדם חזק וב.. | אָדָם ענָק לִפְעָמִים בִּזְבוּב נֶחנָק
(על יסוד הרומי, יא 200) החַלש עלול להציק ואף לגבור על החזק
| אָדָם קָטָן [עח]
פּחוּת עֵרך, שָפָל: מה לי ולאדם קטן זה?
| אָדָם קָרוֹב אֵצֶל עַצְמוֹ, אָדָם קָרוֹב לְעַצְמוֹ [תמ]
1. (במקור) אדם פסול להעיד על עצמו כי קרוב פסול לעדות (על יסו.. | אָדָם קָרוֹב לְעַצְמוֹ
ראו: אדם קרוב אצל עצמו | אָדָם רוֹצֶה בְּקַב שֶׁלּוֹ מִתִּשְׁעָה קַבִּים שֶׁל חבֵרוֹ
אדם מעדיף להיזון מהמעט שיש לו ולא מכמות גדולה ששיכת לאחר (על.. | אָדָם שֶׁגּוּפוֹ חָבִיב עָלָיו מִמָּמוֹנוֹ
(על יסוד ברכות סא:) קל לו יותר, נפשית, לתרום כסף מאשר לעזור .. | אָדָם שֶׁל צוּרָה [תמ]
אדם בעל הדרת פנים, אדם בעל שיעור קומה, שדבריו נשמעים ומתקבלי.. | אדַמְדַּם [תנ]
[ת'; אדַמדַמה וגם אדַמדֶמֶת, אדַמדַמים, אדַמדַמות] אדום במק.. | אדַמְדַּמּוּת
[ש"ע; נ'; אדמדַמוּת-, אדַמדַמוּתו] <אדם> .1 [עח] תכונות הצב.. | אדַמדַמותו
ראה: אדַמְדַמות | אדַמְדֶּֿמֶת [עח]ֿ
[ש"ע; נ'; אדַמדֶמֶת-, אדַמדַמתו] (ברפואה) מחלת ילדים נגיפית.. | אדַמדַמתו
ראה: אדַמְדֶמֶת | אֲדָמָה
[ש"ע; נ'; אַדמַת-, אדָמות, אַדמות-, אַדמָתו]
1. [תנ] עפר,.. | אֲדָמָה חֲרוּכָה [עח]
1. שטח אדמה שהחריבו אותו יושביו ושרפוהו לפני בּריחתם מִפּנֵי.. | אֲדָמָה כּבֵדה
[עח] אדמה עם מרכיב גבוה של חרסית. צבעה, בדרך כלל, חום כהה. מ.. | אדָמָה צְמֵאָה
(על יסוד תענית כב:) אדמה יבשה, אדמה חרֵבה
| אֲדָמָה קַלה [עח]
אַדמַת חול. צבעה, לרוב, צהוב בהיר. מתאפיינת בחלחול מהיר של מ.. | אדָמָה שוקעָנית [עח]
(בטופוגרפיה) שטח ביצה שעלולים לשקוע בו כלי רכב והולכי רגל
| אדָמָה שִׁכּוֹרָה
(על יסוד תענית כב:) אדמה רווּויה בעודף מים
| אַדְמוּם [עח]
[ש"ע; ז'; אַדמוּם-, אַדמוּמים, אַדמוּמֵי-] שיח נוי ירוק עד .. | אַדְמוּמִי [עח]
[ת'; אַדמוּמית, אַדמוּמִיִים, אַדמוּמִיות] בצֶבע אדַמדַם, א.. | אַדמוּמיוּת [עח]
האיכות או המצב של להיות אדמומי | אַדמומִיות
ראו: אַדְמומִית | אַדמומִיות
ראו: אַדְמומִי
מילון אבניאון - מילון עברי עברי