מילון עברי-עברי
| אָפוּן, אפונה [עח]
[ש"ע; זו'נ; אפוּן-, אפוּנים, אפוּנֵי-] קִטנית חד-שנתית מטפסת.. | אפוּנדה, אֲפֻנְדָּה [תמ]
[ש"ע; אפוּנדַת-, אפוּנדות, אפוּנדות-, אפוּנדָתו]
חגורה רחבה.. | אפוּנָה [תמ]
[ש"ע; נ'; אפוּנַת-, אפוּנים, אפוּנֵי-] אפוּן: אפונים הגמלנים.. | אפוּנה ירוּקה [עח]
אפונה המשמשת כמאכל טרי או מבושלת בצורתה הירוקה
| אפוּנה רֵיחָנית [עח]
צמח נוי, אֶחָד ממיני הטופַח, בַּעַל פרחים ריחניים (לא-תִקני;.. | אַפוֹנְיָה [מש]
[ש"ע; נ'] אָבדַן קול ודיבור (פרט ללחישה) עֵקב מחלה או שימוש.. | אַפוניה היסטֵרית [מש]
חוסר יכולת לדבר בזמן היסטריה
| אפוּנִית הַצְּדָפוֹת [עח]
[ש"ע; נ'] סרטן ממשפחת האפוניתיים ומסדרת הזימרגלאיים. ראשו עג.. | אפוּנָס [תמ]
[ש"ע; ז'; אפוּנַס-, אפוּנָסים, אפוּנָסֵי-] מין דג כשר לאכילה.. | אֵפּוֹס [מש]
[ש"ע; ז'; אֵפּוסים]
יצירה ספרותית ארוּכּה המתארת עלילות גבו..