מילון עברי-עברי
 | אַהבָה [שִׂנְאָה] מְקַלְקֶלֶת [מְבַטֶּלֶת] אֶת הַשּׁוּרָה
(על יסוד בראשית רבה נה) שׂנאה או אהבה עלולה להטות אדם מהצֶדק.. | אַהבה אַפּלָטונית, אַהבה פּלטונית [עח]
אהבה שאין עִמה תאווה מינית (גם: אהבה רוחנית)
 | אַהבָה הַתְּלוּיָה בְּדָבָר [תמ]
אהבה הבאה מתוך ראיית התועלת או הגמול שהיא תביא לאוהב, אהבה א.. | אַהבה זָרה [עח]
אהבה הנוגדת את המוּסר הרִשמי והמקובל, כגון הומוסקסואליוּת
 | אַהבה חופשית [עח]
יחסי מין שלא במסגרת הנישואים: ה"היפּים" בשנות השישים דגלו בא.. | אַהבה חוּשָנית [עח]
אַהבה שיש בה תאוות בשָׂרים
 | אַהבה לֶסבּית [עח]
יחסי מין בין אישה לאישה
 | אַהבה מינית [עח]
אהבה חושנית, תאוות בשרים
 | אַהבה מִמַבָּט רִאשון [עח]
התאהבות מהירה: הזוג נפגש בבית קפה וזו הייתה אהבה ממבט ראשון .. | אַהבה מַעשׂית  
[עח] 1  תשמיש (יחסי מין) 
2. אַהבה התלויה בדבר
 | אַהֲבָה מְקַלְקֶלֶת אֶת הַשּׁוּרָה [תמ]
1. אהבה אינה מאפשרת ראייה אוֹבְּיֶיקְטִיבִית (כַּשוּרה) וכן .. | אַהבה עיוֶורֶת, אַהֲבָה עִוֶּרֶת [עח]
אהבה הגורמת לאוהב שלא לראות חֶסרונות: הנערה אהבה את העבריין .. | אַהבה עַצמית [עח]
אָנוכיוּת, אגואיזם (גם: אהבת עצמו): המעשה נעשה מתוך אהבה עצמ.. | אַהֲבָה שֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בְּדָּבָר [תמ]
אהבה שאין בה משום בַּקשת שָׂכר או תועלת לאוהב; אהבה כנה וטהו.. | אַהבה שֶבֵּינו לבֵינה [עח]
אהבה בין איש לאישה; קשר רומנטי; קשר ארוטי; תאווה
 | אהבהָבֵי
ראה: אהַבְהָבִים | אהבהבָיו
ראה: אהַבְהָבִים | אהַבְהָבִים [עח]
[ש"ע; ז"ר; אהבהָבֵי-, אהבהבָיו] שעשוּעי אהבה, מזמוּטי אהבה, .. | אהַבְהבָן
[עח][ת'; אהַבהבָנית, אהַבהבָנִיִים, אהַבהבָנִיות] <אהב> מאהֵ.. | אהָבות, אַהבות
ראה: אַהבָה