תחדישי לשון

השפה העברית היא תופעה יוצאת דופן בכך שלא הייתה שפה מדוברת במשך מאות שנים וחזרה להיות מדוברת לפני כמאה שנה, , והיום מיליוני אנשים מדברים עברית. . התחדשות הדיבור העברי חייבה המצאה של מילים חדשות, שלא היו דרושות בעבר, מילים שמשקפות את העולם שהשתנה מאז הפכה העברית ללשון מתה וכן מילים חדשות, שימחישו את ההשתנות של המציאות מסביב. הדרך ליצירת מילים חדשות היא מרובת אפשרויות וכל האפשרויות שימשו את מחיי השפה ואת הדוברים בה שפתרו את הצורך בצורות שונות.  כל דובר עברית כשפת אמו או כשפה השגורה על פיו כבר פיתח במוחו מערכת שלמה של דקדוק עברי, ומערכת זו מכילה גם את האמצעים המלאים ליצירת מלים חדשות המתבקשות לו ואכן כל דובר עברית ממציא מילים חדשות ואין זו נחלת האקדמיה ללשון בלבד. עם זאת יש חשיבות עצומה לפעולות האקדמיה בתחום זה על אף שרק כחצי המלים שהציעה האקדמיה בחידושיה נקלטו בלשון.

פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1.[תנ] נֹאד, נֹאד לנוזלים העשׂוּי ממעי צֹאן או בקר, כאמור בפסוק: "ויקח לחם וחֵמַת מַיִם" (בראשית כא, 14). החֵמֶת הייתה שק של עור עִזים או כבשים כדי לשמור מַיִם. שימשה את הנודדים והרועים כי הייתה קלה, בלתי שבירה ונוחה לטלטול
2. [תמ] כוס שהיו מחזיקים בו חפצי ערך, שטרות וכד': שהיתה החֵמֶת של אביו, שיש שם שטרות מופקדת בידי אחרים (רמב"ם הלכות סנהדרין ז ח)
3. [עח] שקית מים רב-פעמית עם צינור ליניקה (בלועזית: שלוּקֶר)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
מצב בו בני מעמד מסוים (גבוה או נמוך) עוברים לגור בשכֵנות לבני מעמד השונה מהם, דבר שגורר שינוי של אופי המקום. חלחול כזה יכול להביא לעליית ערך אזור המגורים (ראו: עילות) או לירידת ערכו (ראו: ניחות) בהתאם לאופי התהליך
class trickle

מחידושי העורך

פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. מוסר דוּחַ, ממונה על הדיווח: רפרנט הבנק הגיש דוח למשרד האוצר
2. יועץ, מדען, מורה באוניברסיטה שתפקידו להעריך מחקר מדעי ולקבוע האם הוא ראוי לפרסום
3. העצם או הנושא שמבע מסוים מתייחס אליו
4. כינוי לאדם במשרד ממשלתי, או במחלקת שירות לקוחות המשמש כאחראי על נושא מסוים.
5. (במחשבים) אובייקטים בזיכרון שניתן להתייחס אליהם באמצעים שונים.

החידוש - לא לחדש

מילה שאולה מאנגלית. בימינו יש כמה בעלי תפקידים שמקובל לכנותם בשם 'רֵפֵרנט', ורבים מבקשים לדעת אם יש חלופה עברית למילה. הוועדה למילים בשימוש כללי של האקדמיה נדרשה בעבר לשאלה זו, ואף חזרה ודנה בה כעבור כמה שנים. בירורי הוועדה העלו שהשימוש במונח 'רפרנט' רחב מאוד וכולל עניינים רחוקים למדי זה מזה. לפיכך הוחלט שלא לחדש מילה מיוחדת לרפרנט, אלא להמליץ על שימוש באחת מן המילים העבריות הקיימות על פי ההקשר (מתוך פרסומי האקדמיה ללשון)

פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

כּרַזון

(שיווק ופירסום)

1. (בשיווק) כרזה המעוצבת כך שתראה כמו דגל שעליו מודפס מסר פרסומי. כרזון מוצמד בדרך כלל למוט או לחבל והוא מתנפנף מעל לראשי הצרכנים. אמצעי זה משמש בדרך כלל כדי לעורר תשומת לב הקונים הפוטנציאליים בחלקים בהם יש תנועה רבה בחנויות קמעונאיות שונות
2. (באינטרנט) רצועה של פרסומת בראש העמוד (להרחבה ראה מעות)
banner

מחידושי העורך

פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. תירוץ, מתן הסבר לשֵם הַצדָקה של פעולה (בלועזית: רַצְיוֹנָלִיזַצְיָה): הַתרָצָתו לא התקבלה על דעת שופטיו, שכן היא נשמעה לא מהימנה
2. (בפסיכולוגיה) מצב שבו אדם מעניק הסבר הגיוני למעשיו או מחשבותיו, בדרך כלל כשהם אינם נתפסים כהגיוניים
rationalization
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
תגלית או תוצאה מקרית מוצלחת המתרחשות מבלי שנתכוונו לכך. היא מתקבלת באופן בלתי צפוי, כלומר, בלי שהחוקר מחפש אחריה או שעה שאדם מחפש דבר אחר. לדוגמה: מקרה שאול שחיפש אתונות ומצא מלוכה. ממצאים אגביים מפורסמים שנתגלו בדרך זו הם: המיקרוגל, הטפלון, הויאגרה, הקורנפלקס, הכוכב אורנוס, הרדיואקטיוויות, הגיפור ועוד
אנגלית: serendipity
בלועזית: סֵרֶנְדִיפִּיוּת [מש] מילה שנגזרה משמה הקדום של סרי לנקה (סֶרֶנְדִיפְּ) ונטבע על ידי הוראס וולפול בשנת 1751 בעקבות האגדה הפרסית "שלושת הנסיכים מסֶרֶנְדִיפּ" שגילו תגליות שונות במקרה. פרסית: serendip. העורך חידש את המונח בעברית על פי משמעותו ולא באופן מילולי
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
מילה, מונח או ביטוי חדשים (בלועזית: נֵאולוגיזם): האקדמיה ללשון העברית פרסמה לקט מן התחדישים שהתקבלו בשנה שעברה

מחידושי העורך

דפדוף במילון
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
כ
ל
מ
נ
ס
ע
פ
צ
ק
ר
ש
ת
מילון ספיר | מילון עברי עברי | מילון אנציקלופדי