העברית היא שפה יוצאת דופן. היא אמנם שפה פעילה היום, ומיליוני אנשים דוברים אותה, אך במשך מאות שנים לא הייתה שפה דבורה, ורק בסוף המאה ה-19 חזרה לחיים.
התחדשות הדיבור העברי חייבה המצאה של מילים חדשות, שלא היו דרושות בעבר, מילים שמשקפות את העולם שהשתנה מאז הפכה העברית ללשון מתה, מילים שימחישו את ההשתנות של המציאות. יש דרכים רבות ליצירת מילים חדשות, וכולן שימשו את מחיי השפה, שפתרו את הבעיות בצורות שונות.
כל דובר עברית כשפת אמו או כשפה השגורה על פיו כבר פיתח במוחו מערכת שלמה של דקדוק עברי, ומערכת זו מכילה גם את האמצעים המלאים ליצירת מילים חדשות הנצרכות לו. ואכן, כל דוברי העברית ממציאים מילים חדשות, ואין זו נחלת האקדמיה ללשון בלבד. עם זאת יש חשיבות עצומה לפעולות האקדמיה בתחום זה, על אף שרק כחצי ממספר המילים שהציעה האקדמיה בחידושיה נקלטו בלשון.
ספר הנמכר באופן קבוע לאורך זמן, כגון מילונים וכדומה (לשם השוואה ראו:
רב-מכר)
אנגלית: steady seller
***
(בשיווק) פרטים של לקוח פוטנציאלי שנותן הממונה על שיווק (מוצר או שירות) בארגון מסוים לסוכן, כדי שזה ינסה למכור ללקוח את המוצר או השירות המסוים
אנגלית: lead
***
פָּלִינְדְּרוֹם; מספר, מילה שאפשר לקוראה ישר והפוך, כלומר משני הכיוונים, משמאל לימין ומימין לשמאל, מבלי שישתנה תוכנה, כגון: שיש, אבא, טריומוירט, שמש, טיט, הצצה. בתנ"ך המילה הדו-כיוונית הארוכה ביותר היא "לאיתיאל" (משלי). כשם שיש מילה מתהפכת, יש גם משפט מתהפך, כגון המשפט שחיבר ר' אברהם אבן-עזרא: "אבי אל חי שמך למה המלך משיח לא יבא". ויש גם מספר מתהפך, כגון 2002 (גם: מילה דו-כיוונית)
באנגלית: palindrome
***
(באינטרנט) פּוֹפּ אַנדר; מודעה המוצגת בחלון דפדפן חדש מאחורי החלון הנוכחי (השוטף) כך שהיא עשויה להתגלות רק אחרי שסוגרים את הדפדפן
אנגלית: pop-under ad
***
1. בתקשורת הכתובה: ספרים או דברי דפוס אחרים שבעת פתיחתם צצים מתוכם גופי נייר תלת-ממדיים המתקפלים חזרה עם סגירת העמודים
2. באינטרנט: חלון או אזור תצוגה המופיע בתגובה לפעולת המשתמש או לאירוע קבוע מראש
3. באינטרנט: פופ-אפ; מודעה של חלון שנפתח בכל פעם שגולש מגיע לדף שבו מתפרסמת המודעה. (גם: חלון צץ, מודעה מתפרצת). בניגוד לכרַזונים (בַּנֶר) הקפצן משיג אחוזי הקלקה טובים יותר אבל הוא נתפס כפולשן
אנגלית: pop-up
***
1. [תנ] נֹאד, נֹאד לנוזלים העשׂוּי ממעי צֹאן או בקר, כאמור בפסוק: "ויקח לחם וחֵמַת מַיִם" (בראשית כא, 14). החֵמֶת הייתה שק של עור עִזים או כבשים כדי לשמור מַיִם. שימשה את הנודדים והרועים כי הייתה קלה, בלתי שבירה ונוחה לטלטול
2. [תמ] כוס שהיו מחזיקים בו חפצי ערך, שטרות וכד': שהיתה החֵמֶת של אביו, שיש שם שטרות מופקדת בידי אחרים (רמב"ם הלכות סנהדרין ז, ח)
3. [עח] שלוּקֶר; מכל מים נייד שנושאים על הגב בשעת טיול ויונקים ממנו נוזלים בעזרת צינורית
אנגלית: water bag
***
מצב שבו באזור שמתגוררים בעלי מעמד סוציואקונומי מסוים שלתוכו מחלחלים בעלי מעמד סוציואקונומי השייכים לדירוג אחר. זה יכול להתבטא בשיקום אזור מגורים ישן ומוזנח והפיכתו לאזור יוקרתי על ידי שיפוץ המבנים והעסקים שבו. תהליך חדירה של אוכלוסיות מבוססות לאזורים חלשים בעיר, דבר המעלה את ערך המקום ומרחיק את דייריו הוותיקים בשל עליית מחירים (ראו:
עילות). חלחול מעמדי יכול להתקיים גם בכיוון ההפוך: כניסה של דיירים משכבה סוציו-אקונומית נמוכה לשכונה מבוססת, שמורידה את רמת השכונה וגורמת לירידת ערך הנכסים בּה ולדחיקת האוכלוסייה המקורית בשל ירידת מחירים (ראו: ניחות) (בלועזית:
ג'נטריפיקציה)
אנגלית: class trickle, gentrification
***
1. מוסר דוּחַ, ממונה על הדיווח: רפרנט הבנק הגיש דוח למשרד האוצר
2. יועץ, מדען, מורה באוניברסיטה שתפקידו להעריך מחקר מדעי ולקבוע אם הוא ראוי לפרסום
3. העצם או הנושא שמבע מסוים מתייחס אליו
4. כינוי לאדם במשרד ממשלתי, או במחלקת שירות לקוחות המשמש כאחראי על נושא מסוים.
5. (במחשבים) אובייקטים בזיכרון שניתן להתייחס אליהם באמצעים שונים.
***
החידוש - לא לחדש
מילה שאולה מאנגלית. בימינו יש כמה בעלי תפקידים שמקובל לכנותם בשם 'רֵפֵרנט', ורבים מבקשים לדעת אם יש חלופה עברית למילה. הוועדה למילים בשימוש כללי של האקדמיה נדרשה בעבר לשאלה זו, ואף חזרה ודנה בה כעבור כמה שנים. בירורי הוועדה העלו שהשימוש במונח 'רפרנט' רחב מאוד וכולל עניינים רחוקים למדי זה מזה. לפיכך הוחלט שלא לחדש מילה מיוחדת לרפרנט, אלא להמליץ על שימוש באחת מן המילים העבריות הקיימות על פי ההקשר (מתוך פרסומי האקדמיה ללשון)
1. (בשיווק) כרזה המעוצבת כך שתראה כמו דגל שעליו מודפס מסר פרסומי. כרזון מוצמד בדרך כלל למוט או לחבל והוא מתנפנף מעל לראשי הצרכנים. אמצעי זה משמש בדרך כלל כדי לעורר תשומת לב הקונים הפוטנציאליים בחלקים בהם יש תנועה רבה בחנויות קמעונאיות שונות
2. (באינטרנט) רצועה של פרסומת בראש העמוד
באנגלית: banner
***
1. רַצְיוֹנָלִיזַצְיָה; תירוץ, מתן הסבר לשֵם הַצדָקה של פעולה: הַתרָצָתו לא התקבלה על דעת שופטיו, שכן היא נשמעה לא מהימנה
2. (בפסיכולוגיה) מצב שבו אדם מעניק הסבר הגיוני למעשיו או מחשבותיו, בדרך כלל כשהם אינם נתפסים כהגיוניים
ראו גם:
שִׂכְלוּןבאנגלית: rationalization
***
מִמְצָא אַגַּבִי; תגלית או תוצאה מקרית מוצלחת המתרחשות מבלי שהתכוונו לכך. היא מתקבלת באופן בלתי צפוי, כלומר בלי שהחוקר מחפש אחריה או שעה שאדם מחפש דבר אחר. לדוגמה מן המקרא: מקרה שאול שחיפש אתונות ומצא מלוכה. ממצאים אגביים מפורסמים שנתגלו בדרך זו הם: המיקרוגל, הטפלון, הוויאגרה, נייר פצפצים, הקורנפלקס, הכוכב אורנוס, הרדיואקטיביות, הגיפור, קוצב הלב, סופר-גלו ועוד
אנגלית: serendipity
***
בלועזית: סֵרֶנְדִיפִּיוּת [מש] מילה שנגזרה משמה הקדום של סרי לנקה (סֶרֶנְדִיפְּ) ונטבע על ידי הוראס וולפול בשנת 1751 בעקבות האגדה הפרסית "שלושת הנסיכים מסֶרֶנְדִיפּ" שגילו תגליות שונות במקרה. פרסית: serendip. העורך חידש את המונח בעברית על פי משמעותו ולא באופן מילולי
נֵאולוגיזם; מילה, מונח או ביטוי חדשים: האקדמיה ללשון העברית פרסמה לקט מן התחדישים שהתקבלו בשנה שעברה
אנגלית: neologism
***
טעות \ הערה