היפוכי משמעות

(בבלשנות) מילה או ניב שקיבלו בעת החדשה משמעות הפוכה לזו שהייתה להם בעבר. לדוגמה: אות קיין, עצת אחיתופל, חבל על הזמן וכדומה. הסיבות להיפוך משמעות הן רבות ושונות, החל מאי-הבנה, השקפת הקורא או האומר, היגררות אחרי ניב דומה וכדומה. יש ניבים שהן ניגוד פנימי, יש כאלה שבהם השורש משמש למילים מנוגדות ועוד

במדור זה נביא ניגודים כאלה ונעקוב אחרי ההשתלשלות שלהם

פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
תועֵבה, חֶרפּה, קָלון, כאמור בפסוק: "וראה את עֶרוָתָה... חֶסֶד הוּא" (ויקרא כ, 17)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. [תנ] טובה, מעשׂה מתוך רחמים או נדיבוּת לב, צדקה: ועשׂיתָ נא עמדי חֶסֶד והזכרתני אצל פרעה (בראשית מ 14); גמילות חסָדים בעניים ובעשירים (תוספתא פאה ד, יח); הזן את העולם כּלו בטובו, בחן, בחסד וברחמים (מלשון התפילה)
2. [תנ] חֵן, נועם: ותיטב הנערה בעיניו ותִשָא חֶסֶד לפניו (אסתר ב 9); אסתר ירקרוקֶת הייתה וחוּט של חֶסֶד מָשוּך עליה (מגילה יג.); כחֶסֶד הניתן על פני חתן מראה כוהן (מלשון הפיוט)
3. [יב] אַחת מעשׂר הספירות בקַבָּלה: חֶסֶד שבחֶסד (ספרות ימי הביניים)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. מִזרח: ויִטַע ה' אלֹהים בעדן מִקֶדֶם (בראשית ב 8); מנשבת עכשיו רוח מקדם.
2. הזמַן הקָדוּם: חַדֵש יָמֵינוּ כּקֶדֶם (איכה ה 21); הלא כן ניתנה (הארץ) קדם לאבות (מלשון הפיוט); בימי קדם לא היה חשמל
3. פָּנים, חזית, הצד הקִדמי: הֵן קדם אֶהלֹך ואֵינֶנוּ ואָחור ולֹא אָבין לו (איוב כג 8).
אנגלית: front, east, ancient

(ראו: אטימולוגיה)

פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. [תנ] בּעָבָר, בּימֵי קֶדֶם: כי לנביא היום יִקָרֵא לפָנים הרֹאֶה (שמואל א' ט 9); מה למעלה מה למטה מה לפָנים ומה לאחור (חגיגה ב, א); לפנים לא הייתה לנשים זכות בחירה, רק בשנים האחרונות היא ניתנה להן
2. [עח] מוּל, קָדימה, בָּראש: מדריך הקבוצה הולך לפָנים ועוזרו - מֵאָחור
3. [תמ] למראית עין: הם לא עשׂוּ אלא לפָנים, אף הקדוש ברוך הוא לא עשה עִמָהֶן אלא לפָנים (מגילה יב)
4. [יב] מוּל: אחד לאחור ואחד לפנים (רש"י ראש השנה כז); הבטנו לפנים
5. בּנסמך וּבנטִייה מַבּיעַ יַחַס של קדימה בִּזמַן או במקום: לִפנֵי הצהריים, לפני הרמזור

אותה מילה המשמשת במשמעויות הפוכות ונוספות

פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. [עח] מי שסִייֵם את שֵירוּתו הצבאי, איש מילוּאים: כל יוצא צבא נקרא להתייצב לשירות מילואים
2. [תנ] (בּמקרא) אדם החַיָיב בּגִיוּס לצבא: מבן עשרים שנה ומעלה כל יוצא צבא בישראל תִפְקדוּ אֹתם לצִבאֹתם (במדבר א 3)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. [תנ] הֶעזה כלפי אחר, התנהגות הפוגעת בִּכבוד הזוּלת, עזוּת פָּנים, גסוּת: עַל-מָה דָתָא מְהַחְצְפָה (דניאל ב, 15); מלמד שנתן לו גבורה של ארי וחֻצְפָּה של גוריו (מדרש רבה בראשית צח)
2. [עח] (בהיפוך) תעוזה, נונקונפורמיות והליכה נגד הזרם כדי להגיע למטרה חשובה

<חצף> והסיומת ~ָה. משקל קוטלה לציון שם עצם מופשט בנקבה. (המילה חדרה באיות יידי - חוּצפֶּע לאנגלית אמריקאית במלעיל במשמעות העברית החדשה)

פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. המהרסים והמחריבים יעזבו אותך, האויב שבא להחריב את ציון יעזוב אותה; במקור זו ברכה, כחלק מנבואות הנחמה של ישעיהו: יצאו = יתרחקו ממך כל דורשי רעתך.
2. (בשינוי משמעות) המהרסים והבוגדים הם מבית. תיאור מצב עגום של העם, שרבים מדורשי רעתו באים מתוכו (על יסוד ישעיה מט 17)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. נסוג, או מראה סימני חולשה, בעת עימות לפני היריב
2. יוזם מהלך מכריע במאבק
blinks first
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. שׂובַע (עממי)
2. זעם עצור שלא בא לידי ביטוי (עממי)
אנגלית: bellyfull
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. כינוי לאדם שמשתמש בסמים לעתים קרובות (עממי) (ראו: מסטול)
2. ובהיפוך: אדם שהולך בתלם ואינו צורך סם, בזמן כלשהו או לאורך זמן
3. כינוי לאדם שלא לוקח סיכונים (גם: סָחי) (עממי)
4. מישהו שמתנהג באדישות (עממי)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. [תנ] נותן בירוּשה, מַשאיר (נכסים) לאַחַר מותו לקרובי משפּחתו או לאחֵרים המצוּיָנים בצוואתו, מנחיל: והורשתם לבניכם עד עולם (עזרא ט 12); האב הוריש לבנו כסף רב
2. [עח] מעביר תכוּנה בתורשה
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. מרושֵש, עושה לעָני: ה' מוריש ומעשיר (שמואל א' ב 7)
2. מסלק מהמקום: בני ישראל הורישו את יושבי כנען הקדומים
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. [תנ] רֵעַ, חבֵר, אדם שבאים אתו בקשרי ידידות או עסק: ולא תשקרו איש בעמיתו (ויקרא יט 11); אין אדם כיחש בעמיתו עד שכופר בעיקר (תוספתא שבועות ג, ו); האדמה הארורה אין בה רֵע ועמית (מלשון הפיוט)
2. [עח] חבֵר לַמִקצועַ, חבֵר לעבודה, חבר למעמד (בלועזית: קולֵגה): הוא עמיתי מהעבודה
3. חבר עמותה
4. [עח] (בתקנות מס הכנסה) אדם המשלם כספים לקופת גמל בעד תגמולים, קצבת פיצויים או חופשה או הזכאי לקבל כספים ממנה
5. [תנ] חָבר, שָכֵן, רֵעַ, כאמור בפסוק: "הוֹכֵחַ תּוֹכִיח את עמִיתֶךָ" (ויקרא יט, 17)
6. בתקשורת האלקטרונית, תחנת רדיו או טלוויזיה עצמאיים הקשורים בהסכם עם רשת שידור מסויימת והן מקדישות חלק מתכניות וזמן שידור לתכניות שמקורן באותה רשת (למשל, מהדורות חדשות).
7. אדם השווה במעמד, באופי או באיכות.
8. אדם המשלם כספים (או שכספים משולמים בעבורו) לקופת גמל בעד תגמולים, קצבת פיצויים או חופשה או הזכאי לקבל כספים ממנה. (להרחבה ראה מעות)
affiliate planholder peer

מהשורש של עמית נגזר גם היפוכו - עימוּת

פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1.[תנ](צֶמח) מַצמיחַ שורָשים באדמה, מַכֶּה שורֶש, מעמיק שורש: ותשרש שָרשיה ותמלא ארץ (תהילים פ 10); מאימתי תבואה מתקדשת? משתשריש (כלאיים ז, ז); התבואה השרישה ועכשיו תתחיל לצמוח
2. [תנ] מסתגל למָקום חָדש, מִתעָרֶה: הבָּאים יַשרֵש יעקב יציץ ופָרח ישראל (ישעיה כז 6)
3. [יב] מֵפיץ (כּהֶרגֵל), מַחדיר להַכָּרה או לזיכָּרון (רַעיון וכד'), מִתאַזרֵחַ: יש בו מן היציאה ממה שהשרישו אריסטו (מורה נבוכים); הוא הִשריש את הרעיון בלב השומעים

מאותו שורש <שרש> מתקבל היפוכו משַרש - עוקר מן השורש

פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
(של אַחֵר) מטריד, אינו נותן שלווה, מפריע: הִרְדיפֻהוּ מנוּחה הִדרִיכֻהוּ (שופטים כ 43)

בתיאור מלחמתם של שבטי ישראל בשבט בנימין נאמר: "כִּתְּרוּ אֶת בִּנְיָמִן, הִרְדִיפֻהוּ, מְנוּחָה הִדְרִיכֻהוּ…" (שופטים כ, מג). הביטוי 'מנוחה הדריכוהו' אינו ברור. יש המפרשים 'הדביקו אותו במקום מגוריו', יש המפרשים 'רדפו אחריו עד אשר נח וחדל מלנוס', ויש הסוברים כי 'מנוחה' הוא שם של מקום. כיום 'הדריך את מנוחתו' פירושו 'הטריד אותו', 'לא נתן לו מנוח' (מפרסומי האקדמיה ללשון)

פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
פּשָרה: לאחר מַשׂא ומתן הִגיעו אל עמק השָוֶוה

על-פי שֵם מקום באזור ירושלים: ויצא מלך סדום לקראתו... אל עמק שווה, הוא עמק המלך - בראשית יד 17. בשאילה, שווה התקשר לשוויון ונוצרה המשמעות העכשווית

פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
רֶגש חזק של רוגֶז, חוסר אהדה (בלועזית: אַנְטִיפַּתְיָה): ולא ימות ונפל למשכב - מגיד, שהצהיבה מביאה לידי מיתה (מכילתא פרשת משפטים); בתחילה היו ידידים ועכשיו הצהיבה מפרידה ביניהם
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
בביטוי צהיבַת פָּנים מאור פנים, סבר פנים: האורח התקבל בצהיבת פנים (שאול מהביטוי צָהבוּ פָּנָיו)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

בּרֵרַת מֶחדָל [עח]

(מחשבים ומערכות מידע)

1. תכונה, ערך או ברירה שיהיו בתוקף בתכנית או התקן, כאשר לא נבחרת כל חלופה שהיא או שאין קביעה מפורשת אחרת. (גם: מחדל).
2. בחירה שהמַחשֵב בוחר אוטומטית כשאין קביעה מפורשת אחרת;
3. בחירה הנעשית מחוסר ברֵרה (בהוראה זו נחשב לא תקני אך השתרש והוא הפך מקובל);
אנגלית: default

תרגום שאילה מאנגלית. הפירוש השלישי, המוטעה, נוצר בעקבות המוניטין הרע שיצא למילה "מחדל" לאחר מלחמת יום כיפור שכן עצם המילה אינה שלילית מעיקרה אלא היא ניגוד של מעשה (על חטא שחטאנו לפניך במעשה או במחדל)

פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1.[תנ] מפַגר אחרי האחֵרים בהליכה, נהיה חלש וכושל: ויזנב בך (עמלק) כל הנֶחשָלים אחריך (דברים כה 18); הנֶחשָלים צועדים בסוף הטור
2. [עח] מפַגר אחרי האחרים בהֶישֵׂגים: זהו תלמיד נֶחשָל
3. [עח] לוקה בפיגור קל: ילד נֶחשָל אינו מתפקד כילדים רגילים
4. [יב] נכשל, נתקל, נפגע: ויחפוץ לרגלו וייחשל וייפול בבור סיד וייכשל (ספרות ימי הביניים); צעד נֶחשָל
5. [עח] עוּצב באֵש, גוּבּש, חוּסן, חוּזָק: הפלדה נחשלה בחום גבוה מאוד

<חשל> (במשמעות כפולה: חולשה מחד, עוצמה מאידך) במשקל נקטל לציון מצב

פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. [תנ] (במקור) (שֶׂבר = פֵּשר) החלום ופתרונו (על יסוד שופטים ז 15)
2. [עח] (כיום) (שֶבר = נֵפץ, מכָּה) חלום וניפּוּצו

במקרא שׂבר היא צורה משנית של "סבר" = פתרון, כיום חל מעתק משמעויות ו"סבר" הפך ל"שׁבר" וקיבל משמעות של ניפוץ בגלל השכיחות הרבה יותר של משמעות זו

פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. [תנ] שותק, דומֵם: ויחרישו ולא ענו אותו דבר (ישעיה לו 21); ועל פניה שוררה תוגה־חֲרִישִׁית, לא נאנחה ולא השמיעה קולה (מנדלי מוכר ספרים)
2. [עח] גורם לחירשות (בדרך כלל בגלל רעשים גדולים: המוזיקה במועדון מחרישת אוזניים)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1.[תנ] לַעג, חֶרפּה, צחוק: תשימֵנו חֶרפּה לִשכֵנֵינוּ לַעַג וָקֶלֶס לִסביבותֵינוּ (תהילים מד 14)
2. [תמ] שֶבח, תהילה: לפיכך אנחנו חייבין להודות, להלל, לשבח, לפאר, לרומם, להדר, לברך, לעלה, ולקלס, למי שעשה לאבותינו ולנו (הגדה של פסח); ותחיין את הילדים... יש קֶלֶס בתוך קלס לא דיין שלא קיימו את דבריו (של פרעֹה) אלא עוד הוסיפו לעשות הרבה טובות (מדרש רבה שמות א)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. [תנ] במקור: האות "ה'" שהאל חרַת לקין על מצחו, לבלתי הַכּות אותו כל מוצאו (בגלל הריגתו את אחיו) (על יסוד בראשית ד 15)
2. [עח] (כיום) אות קָלוֹן שמוּטבָּע בפושע לבל ישכחו לו את פשעו, סטיגמה.
mark of Cain
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
עֵצה מַכשילה (על פי שמואל ב' טז) ושם כדוגמה לעצה טובה, אלא שהיא לרעת הצד אחר, הנבגד

עצת אחיתופל – הכול בעיני המתבונן

רבים תמהים איך קרה שהעצה שנתן אחיתופל לאבשלום נחשבת לעצה רעה, עצה מכשילה,  והרי המקרא עצמו מעיד שהייתה זו עצה טובה, כאמור: וַיהוָה צִוָּה, לְהָפֵר אֶת-עֲצַת אֲחִיתֹפֶל הַטּוֹבָה, לְבַעֲבוּר הָבִיא יְהוָה אֶל-אַבְשָׁלוֹם, אֶת-הָרָעָה (שמואל ב , יז, 14). אלא שכאן באה לידי ביטוי התפיסה: "הכל בעיני המתבונן" והמסתכל, העם במקרה זה, תמך בדוד ומבחינתו העצה הייתה רעה וכך השימוש העכשווי בביטוי הוא היפוך המשמעות המקורית

דפדוף במילון
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
כ
ל
מ
נ
ס
ע
פ
צ
ק
ר
ש
ת
תוספת נופך:
ארץ התנ"ך
שדות סמנטיים
פתגמים
תחדישים
הלחם, תצליל ומצלול
חידודי לשון
היפוכי משמעות
מטבעות לשון
ניחוח קלאסי
מילה בחדשות
מילים יחידאיות
מילים שכדאי לדעת
דומה אבל שונה
קבוצות
מילון ספיר | מילון עברי עברי | מילון אנציקלופדי