תל יקנעם - כך כן בונים חומה!


ערך במילון: יוקנעם, יָקנעַם

אין ספור פעמים חלפתי לידו בכביש ואדי מילח. הוא מתרומם בחדות ומדרונותיו התלולים מספרים שלא מדובר בגבעה טבעית תמימה. רק בעת האחרונה טיפסתי אליו ולמדתי שעור מרתק על הדרך בה ניתן לחבר נוער ישראלי לסיפור היסטורי בן אלפי שנים הניצב סמוך ליישובם. מתי טיפסתם אתם לתל יקנעם?

תעודת זהות
שם: תל יקנעם. לאורך ההסטוריה כונה בשמות הבאים: יקנעם, ענקנעם, קמונה, מונס קיין.
גיל: 4000 שנה - רצף התיישבות מתקופת הברונזה ועד התקופה הממלוכית.
שכבות ישוב שזוהו בתל: 23 במספר!
שטח: 40 דונם
סטטוס: האתר אינו גן לאומי ומוחזק בידי רשות העתיקות ועירית יקנעם.


 

בשנת 1482 לפני הספירה יצא מלך מצרי למסע מלחמה בארץ ישראל. למזלנו, חובבי ההסטוריה, השאיר תחותמס השלישי (שתמונת פסלו מופיעה תחת כיתוב זה) תיעוד מפורט של מסעו כנגד קואליציה סוררת של מלכי כנען שלא שילמו מיסיהם למעצמה האזורית. העיר מספר 113 ברשימה היא ענקנעם - ככל הנראה יקנעם שלנו.

 

פסל תחותמס השלישי המוצג במוזיאון בלוקסור, מצרים. מקור: ויקיפדיה

 

 

מיקום הישוב כאן כבר מתקופות קדומות אינו מפתיע. המקום הוא צומת דרכים חשוב: מחד - הדרך ממגידו למישור חוף עכו ולפניקיה ומאידך - דרך ואדי מִילְח (נחל תות) המחברת את מישור החוף (עתלית ודור) לעמק יזרעאל. מקור שמה של הדרך האחרונה הוא המלח שנכרה בעתלית והוטען על גבי גמלים שעשו דרכם מזרחה אל עבר השווקים בדמשק ובמזרח.

תל יקנעם במבט מהמוחרקה בכרמל - ניתן להבין מייד את מיקומו האסטרטגי בין שתי הדרכים שממזרח ומצפון לתל.

ספר יהושע פרק י"ב מתאר את מלכי הארץ שהיכו בני ישראל " ... מֶלֶךְ קֶדֶשׁ אֶחָד, מֶלֶךְ-יָקְנְעָם לַכַּרְמֶל אֶחָד. מֶלֶךְ דּוֹר לְנָפַת דּוֹר, אֶחָד;"  התנ"ך מזכיר את יקנעם שלוש פעמים כעיר לווים בתחום שבט זבולון. באתר אכן התגלתה מערכת ביצור מימי בית ראשון הכוללת חומה כפולה המתוארכת למאה התשיעית לפני הספירה שנבנתה מאבני גיר קשות שהובאו מהכרמל העדיפות על האבן המקומית הרכה יחסית. חומה זו נבנתה על חומת סוגרים קדומה יותר אולי מימי דוד או שלמה. ביצורים אלה מוסברים בהיות הישוב הקרן הצפון מערבית של ממלכת ישראל בגבול עם ממלכת צור.

 

 

מהתקופה הישראלית נחשף בית מגורים אופייני ("בית השַמָּן). בצפון התל בנקודה טופוגרפית נמוכה יחסית נמצאת ככל הנראה מערכת המים של האתר שטרם נחפרה (בימין התמונה מטה)

בתקופה הרומית הועתק הישוב לגבעה הסמוכה מדרום עליה בנויה כיום יקנעם עילית. אונומסטיקון של אבסביוס (רשימת יישובים חשובה מהתקופה הביזנטית) מכונה המקום "קמונה". בתקופה הערבית הקדומה היה הישוב פרוז, אמיד ומתוכנן היטב. ישוב זה חרב כמאתיים שנה טרם הגעת הצלבנים שכינו המקום בתעודות ובמפות בשם "קימונט" או "מונס-קיין". באתר שרידים משמעותיים מהתקופה הצלבנית. סניוריית Caymount נוסדה סמוך לשנת 1139 והאתר היה מרכז מנהלי וצבאי. במקום נבנתה כנסייה בעלת תכנית מיוחדת הכוללת אפסיס חצי מעוגל במרכז וצפון ובעל מבנה מרובע בדרום. חלקה המערבי של הכנסייה נפגע קשה על ידי הבניה הממלוכית.

  

סמוך לכנסיה יש מנהרת מסתור שחיברה כנראה בינה לבין המצודה שמעל. הנה מבט על האפסיס המזרחי של הכנסיה:

בזמן הצלבנים נודע האתר כאמור בשם Mons Caim (הר קין). הצלבנים שסיפורי התנ"ך הלהיבו והציתו דמיונם, סברו כי המקום קשור בסיפורו של בנם הבכור של אדם וחוה - הראשון שנולד מרחם אם והרוצח הראשון. בתפיסת העולם הנוצרית קין מסמל את בן השטן הנדחה על ידי אלוהים ונתפס כמבשר את יהודה איש-קריות. מכאן הייתה קצרה הדרך לתארו כסמל היהודים חובש כובע מחודד בצורת חרוט - משום הבלטת "אות קין".

 

קין. פרט מפסלו של אנרי וידאל, 1896, גני טווילרי, פריז. מקור הצילום: ויקיפדיה

במקורות הערביים נקרא המקום "קמוּן". בתקופה הממלוכית הוקף התל כולו בחומה שעובייה שני מטר אך לא כל התל היה מיושב וחלקו יועד לבית קברות. האתר ניטש בתום תקופה זו, אינו מופיע יותר במקורות וככל הנראה לא הייתה בו פעילות משמעותית בתקופה העות`מנית.

יהוסף שוורץ הוא הראשון שזיהה בשנת 1845 את התל כיקנעם ומעיד על כך בספרו "תבואות הארץ". במפת PEF הבריטית משנת 1880 ניתן להבחין בכיתוב תל קימון, ואדי מילח ומוחרקה.

 

למרות מימדי האתר ומיקומו הבולט, החפירה הראשונה בו בוצעה רק בשנת 1977. עד שנת 1988 התקיימו עשר עונות חפירה בראשות אמנון בן-תור מהאוניברסיטה העברית. בחפירות התגלו השרידים שתוארו ובנוסף (מתקופות שונות) אוסטרקון מהתקופה הפרסית עם שמות עבריים ופניקים, חרפושיות, צלמיות, כלי יבוא רבים עשויים חרס מפניקיה ומקפריסין קברים חותמות ועוד.

לפני כעשור החלה תכנית משותפת לרשות העתיקות ולעירית יקנעם לשמר ולפתח את האתר בשילוב עם הקהילה ובדגש על מעורבות של בני הנוער בישוב ("אימוץ אתר"). שכבת כתה ד` נבחרה להשתתף בפרוייקט ייחודי בו השתתפו הילדים באופן פעיל בשימור. הילדים חולקו לקבוצות שכל אחת מתמקדת בתקופה היסטורית אחרת. הילדים הכינו אריחי קרמיקה צבעוניים עליהם ציירו דימויים שונים בצרוף שמם ואלה פזורים ברחבי התל.


 

 

 

ניר אבניאון מכין את הרחפן לפעולה ...

 


באופן סמלי למדי היה האתר ביום הצילום מעין גן משחקים לילדי יקנעם שגילו עניין והתלהבות במעשינו במקום

 

 


כך נראה התל מלמעלה. שימו לב לדופן המערבית שלו העטורה בפרחי חוטמית זיפנית (תחילת חודש מאי) 

 

והנה סרטון קצר מבית מדרשו של ניר:

 

 

לסיכום: עלו לתל, לכו במסלול מעגלי העובר דרך הכנסיה, המצודה, ראש התל והחומה הכפולה, הקשיבו להסברים בעמדות הקוליות ותהנו מהנוף המרהיב של עמק יזרעאל. מקווה שלאחר הביקור תסכימו איתי: כך כן בונים חומה!

 

 איך מגיעים?
בוויז: "תל יקנעם" ותגיעו למגרש החניה למרגלות התל. שלט הכוונה קיים ברחוב העולה מקניון יקנעם לעיר.

מקורות:
האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ-ישראל, עורך אפרים שטרן, החברה לחקירת א"י/משרד הבטחון/כרטא ירושלים, 1992 (ערך יקנעם נכתב עלי ידי חופר האתר אמנון בן תור)
אתרי טיול בארץ ישראל (צפון), צבי אילן, הוצאת עם עובד 1982
קין - ערך האנצקלופיה העברית (כן, כן עדיין שווה מאוד!)

מתוך: Yoaview

 

דפדוף במילון
מילון ספיר | מילון עברי עברי | מילון אנציקלופדי