חגי ישראל : פסח
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. [יב] חתיכת מַצה מן המַצה האמצעית משלוש המַצות המוּנחות על הקערה בסעודת ליל הסדר, הנאכלת בּסוף סֵדֶר פֶּסַח, זֵכר לקָרבַּן הפסח: פעם אחת שכח רבי ולא אכל מצת אפיקומן (רש"י)
2. [תמ] (במקור מספר פירושים) א. קינוח סעודה, שאין לאָכלו לאחר קָרבַּן פסח: אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן (פסחים י, ח). ב. אפיקומן, כגון אגוזים ותמרים וקליות (תוספתא פסחים י, ט) ג. ביקור בסעודות אחרות. ד. מיני זמר, שירה
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
ארבע כוסות יין שיש לשתות בפסח בּליל הסֵדֶר: ולא יפחתו לו מארבע כוסות של יין (פסחים י, א)
אַרבַּע כּנָפות [עח]
1. כינוי לטלית קטנה מצויצת בארבע כַּנפותיה שיהודי אדוק לובשה מתחת לבגדיו לקיים מצוות ציצית (גם: טַלית קטנה)
2. צמח בר חד-שנתי עֶשׂבּוני ממשפחת הקטניות. פרחיו צהובים או אדומים, נישאים יחידים או ערוכים בתפרחות. כמה ממיניו משמשים למאכל אדם. בארץ גדֵלים שני מינים (גם: גואר) Tetragonobolus
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
מלאכת החיפוש האחרון אחר פירורי לחם ושאריות חמץ לצורך ביעורם. הבדיקה נעשית בלילה שלפני ליל הסֵדר אחרי שמסיימים לכבד את הבית ולנקותו מכל חמץ אפשרי (פסחים ד:)(ראו גם: ביעור חמץ)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. [תמ] סילוק קפדני של שארית החמץ בלילה שלפני ערב חג הפסח, פינוי כל פינות הבית בערב פסח ממזון שיש בו חשש של חמץ: אין ביעור חָמֵץ אלא שׂרֵפה (פסחים ב, א)
2. [עח] (בהשאלה) סילוק יסודי של דברים שאין עוד צורך בהם ושל דברים שליליים ולא רצויים, טיהור: יש לערוך חשבון נפש וּבּיעור חָמֵץ
3. [עח] (בהשאלה) טיהוּר, חיסוּל דָבר האסוּר לפי החוק: המנהל דרש בּיעור חמץ בכל הנוגע לתקנות החברה
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
סיפור יציאת מצרים, הלל, ברכת המזון ופזמונים המרכיבים את ה"סדר", ילקוּט מִדרְשֵי אגדה על יציאת מִצרַיִם שקוראים בּ"סֵדֶר" לֵיל הפֶּסַח
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. טבילת כֵּלים ברותחים לשֵם הכשָרתם לפֶסח או אם נבלע בהם דבר, האסור באכילה (גם: הגעלת כֵּלים): מריקה ושטיפה בצונן, הַגעָלה בחמין (עבודה זרה עו); אם הוגעלה היורה תחילה אינה צריכה הַגעָלה פעם שנייה (ספרות ימי הביניים)
2. גרימת גועל, המאסה, התעבה: הוא גרם לי הגעלה רבה כאשר הקיא
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. קָרבַּן בהמה שחוּטה: אשר יעלה עֹלה או זָבַח (ויקרא יז 8)
2. סעודת בּשׂר שאין עִמה פולחן דתי, שנערכה בתקופת המקרא לרגל מאורע משפחתי או מקומי: ויזבח יעקב זבח בהר ויקרא לאֶחיו לאכול לחם (בראשית לא 54)
3. הֶרֶג רב, טֶבַח, שחיטה: כי זֶבַח לה' בבָצרה וטֶבַח גדול בארץ אדום (ישעיה לד 6)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
חג פֶּסח (על שום שחל בחודש האביב, חודש ניסן)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
כינוי לחג הפסח, בו יצאו אבותינו מעבדות לחירות: קידוש לחג - זמן חרותנוּ
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
כינוי לחג הפסח (על-שם המצות, הנאכלות בו): את חַג המצות תשמֹר (שמות כג 15)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
כינוי לחודש ניסן: שבעת ימים תאכל מצוֹת... למועד חֹדֶש האביב (שמות יג 4)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
הימים שבין היום הראשון ליום האחרון של פֶּסח והימים שבין היום הראשון של סוכות לשמיני עצרת. הדתיים רואים בימים אלה ימים שמותר לעשות מלאכות שמביאות שמחת-חג, אבל אין עושים מלאכות שאינן לצורך החג (בלשון חז"ל: חוּלו של מועֵד)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. [תנ] בצק שתפח על-ידי שׂאור (שמרים וכד'): ולא יֵרָאֶה לך חָמֵץ ולא יֵרָאֶה לך שׂאֹר בכל גְבלךָ (שמות יג 7)
2. [תמ] מאכל האסור בפסח: כל מקום שאין מכניסין בו חָמֵץ אין צריך בדיקה (פסחים א, א); חמץ של עובד גלולים (ר' עובדיה ברטנורה פסחים ב, ב); כלי חָמֵץ
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1.[תמ] מאכל עשׂוי מתערובת פֵּרות עם אגוזים ויין, שנהוג לאוכלו בליל הסדר: הביאו לפניו מצה וחזרת וחרוֹסֶת ושני תבשילין אף־על־פי שאין חרוֹסֶת מִצְוָה (פסחים י, ג); מצה וַחרוֹסֶת וחזרת (תוספתא פסחים י, ט); מצוות אכילת חרוסֶת באה כיוון שהיא זכר לטיט (רש"י תוספתא פסחים)
2. [עח] (בהשאלה) בּליל, תַערובֶת
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. [תנ] יום חג ומועד שבטלים בו ממלאכה: שמחה ומשתה ויום טוב (אסתר ט 19); בערבי שבתות וימים טובים (פסחים צט:); הכול שמחים ביום טוב
2. [תמ] כינויהּ של מסֶכת בֵּיצה שבסֵדר מועד בתלמוד
3. [תמ] כּינוּי לכל אחד מהחגים, פסח, שָבוּעות וסוּכּות
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. [תמ]יציאת בני ישראל מעבדוּת במצרים לחיי חירות בארץ (בלועזית: אֶקְסוֹדוֹס): זֵכר ליציאַת מִצריִם (ההגדה של פסח)
2. [עח] (בהשאלה) נדידה גדולה: תנועת הפליטים הללו היא ממש יציאַת מִצריִם
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. [עח] כל מי שנִצרָך, כל מי שרוצה
2. [יב] כּל רעֵב: כל דכפין ייתי ויכול (הגדה של פסח)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
כַּרְפַּס<sup>1 [תמ] </sup>
סוג צמחים ממשפחת הסוככיים. בארץ נפוצים שני מינים עשביים קרחיים הגדלים באדמות לחות. עלי הכותרת לבנים, ירקרקים או אדמדמים. מכרפס הבר תורבת ירק המאכל שגבעולו המעובה ועליו משמשים לסלט, למרק, למאכלי בשר ולדגים, והזרעים הטחונים עם מלח (מלח סלרי) או פלפל שחור משמשים כתבלין לדגים, לביצים, למרק, למיץ עגבניות, לדברי מאפה, לגבינות ולהפקת שמן אתרי (בלועזית: סֵלֵרִי) Apium
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. [תמ] לֶחֶם עוני, כינוי למַצה: הָא לַחמָא עָניָא (הגדה של פסח)
2. [עח] לֶחֶם צַר, פרנסה בדוחק
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. [יב] הַבהָרה, בֵּירוּר יסודי: שאר העם, אשר אינם מַשׂכּילים, לא היה להם כוח להגיע אל הבירור כל שכן אל הליבּוּן הזה (ספרות ימי הביניים); ליבּוּן הדברים בין החברים הביא יישר את ההדורים
2.[תמ]הַעבָרַת מַתֶכת בּאֵש עַד להַלבָּנָתה: וּמשוּם ליבּוּן רעפים נגעו בה (ביצה לד); וליבּוּן ברזל באור (מלשון הפיוט); בערב פסח עשינו ליבון כלים במסגרת ביעור חמץ
3. [תמ] ניקוּי של דָבָר עַד שנַעשֶׂה לָבָן: אין ליבּוּן (הצמר) כשינוּי (ירושלמי בבא קמא ו, ד); שמקפיד על ליבּוּנו וצוהרו של סוּדָר (רש"י שבת קמ)
4. [יב][בּצוּרת הריבּוּי] שֵׂיבה, השׂעָרות הלבָנות: ויַשחיר פני זקן וישיש בּליבּוּנָיו (מלשון הפיוט)
5. [עח] הלבָּנה, של צבע, הבהרתו או הסרתו בתהליכים כּימיים
6. [עח] עשִׂיית לבֵנים
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
לֵיל הסֵדֶר [יב]
הלילה שעורכים בו את סֵדר הפֶּסח
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
מנהג שנקבע כדי שלא לעבור על איסור אחזקת חמץ בפסח. היהודי מוכר לפני הפסח את החמץ שברשותו לגוי במקום להשמידו, ולאחר הפסח המכירה בטלה, אבל הקונה אינו נדרש לשלם
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
המכה האחרונה שהוכו בה המצרים לפני יציאת ישראל ממצרים ובה מתו בכוריהם (על יסוד ברכות נח.)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
נִדבַת כֶּסף לשֵם קניית קֶמַח למַצות בשביל ענִיֵי הקהילה
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
מַצָּה<sup>1 </sup>

1.[תנ] מַאפֶה דַק מבָּצֵק בּלי שמָרים שלא החמיץ: שבעת ימים מצות תאכֵלו (שמות יב 15); שבכל הלילות אנו אוכלים חמץ ומצה. הלילה הזה כולו מצה (פסחים י, ד; הגדה של פסח)
2. [יב] מַאפֶה שנועד מִשעַת הקָציר לאפִיית מַצות: מצה שמורה (ספרות ימי הביניים)
3. [תנ] עוּגת לֶחם דקה שנֶאפתה בִּזמַן קצר על מִשטח מחוּמם: ויעש להם משתה ומצות אפה (בראשית יט 3)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. [עח] צֶמַח מר ממשפחת המוּרכָּבים
2. [תמ] מין ירק מר בטעמו: ואלו ירקות שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח: בחזרת ובעולשין... ובמרור (פסחים ב, ו)
3. [תנ] שֵם כולל לכל יָרָק שטַעמו מַר: על מרֹרים יאכלהו (שמות יב 8); הלילה הזה כולו מרור (הגדה של פסח)
4. [עח] יֵש הקוראים כך לַחזֶרת
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. [תמ] (בַּהלָכה) ספירת חמישים הימים שבין פֶּסח לשָבוּעות (על-שֵם עומֶר השׂעורים שהיוּ מביאים לבית-המִקדש בּימֵי קֶדֶם): בתקופת ספירת העומר נוהגים מנהגי אבֵלוּת
2. [יב] הבּרָכה והספירה, שאומרים ושסופרים אַחרֵי תפילת עַרבית בּיָמים שבֵּין פּסח לשָבוּעות
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1.[תנ] אדם שהוא רכושו של אדם אַחֵר (האדון), הרַשאי להשתַמש בו לצרכיו או למכור אותו לאַחֵר: ויהיו לו צאן ובקר וחמורים ועבדים ושפחות (בראשית יב 16); יוצא העבד בחותם שבצווארו (שבת נח); בארה"ב במאה התשע־עשרה שימשו שחורי העור עבדים ללִבני העור
2. [יב] אדם המשתעבד להֶרגל או לרעיון: ואיכה אעבוד יוצרי בעודי אסיר יִצרי ועֶבֶד תאוותי (מלשון הפיוט)
3. [תנ] (ביהדות) מי שמשוּעבּד למישהו: ותהי מואב לדָוִד לעבדים נֹשׂאֵי מִנחה (שמואל ב' ח 2)
4. [תנ] כינוי למי שעושה את רצון האלוהים: זכור לאברהם, ליצחק ולישראל עבדיך, אשר נשבעת בהם לך (שמות לב 13); עבד יאמר בלב נשבר: קראתי יה (מלשון הפיוט)
5. [תנ] מלאכֵי אלוהים: הן בעבדיו לא יאמין ובמלאכיו ישים תָהֳלה (איוב 3 18)
6. [תנ] עם ישראל: ואתה ישראל עבדי יעקב אשר בחרתיך (ישעיהו מא 8)
7. [תנ] כינוי של הכנעה בפי אדם הפונה אל נכבד ממנו: כה תאמרון לאדוני לעשיו: כה אמר עבדך יעקב (בראשית לב 5); ויקרא את כל אחיו בני המלך ולכל אנשי יהודה, עבדי המלך (מלכים א' א 9)
8. [עח] כינוי לאדם העובד בתנאים קשים ותמורת שכר נמוך (עממי)
9. [עח] (במחשבים) תחנה הפועלת תחת שליטתה של תחנה אחרת ברשת מחשבים. (גם: תחנה נשלטת).
slave
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. [תמ] עבודה קשה ביותר: שבט לוי פנוי היה מעבודת פרך (מדרש רבה שמות ה)
2. [עח] עבודת כפייה המוטלת על אסיר שנידון למאסר ממושך: האסיר נידון לשבע שנות מאסר ועבודת פֶּרֶך
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
מנחה שיש להעלות בפסח ממחרת השבת ובו מתחילה ספירת העומר: וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת-עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
היום שלפני חג הפֶּסַח: (פסחים ד, א)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
חג הפסח שנחוג בי"ד באייר על-ידי מי שהיו טמאים או שהיו בדרך רחוקה בזמן חג הפסח ולא יכלו לעשותו במועדו (גם: "פסח שני", פסח זעירא): (חלה ד, יא)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
קֶמַח של פסח, עזרה במאכלים ובכסף לעניי הקהילה ערב פסח
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
מָשל למשׂימה קָשה לביצוּעַ (על שֵם נֵס היווצרוּת מַעבָר יָבֵש לִבנֵי ישׂראל בתוך יַם סוף בּצֵאתם ממִצרַיִם): קָשין מזונותָיו של אדם כקריעת ים סוף (פסחים קיח.); העבודה שהטילו עליהם הייתה קריעת ים סוּף
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1.[תנ] בָּצֵק חמוּץ שכאשר מוסיפים אותו לעיסה הוא מתסיס וּמַתפּיחַ את גוּש הבָּצֵק העומד לַאפייה, מַחמֶצֶת: ולֹא יֵרָאה לךָ שׂאֹר בכָל גבלֶךָ (בימי חג הפסח) (שמות יג 7)
2. [תמ] (בּהשאלה) פּגָם: שאור שלך אי אתה רואה אבל אתה רואה של אחרים (פסחים ה) (במקור - כפשוטו)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
פירוש
היום השביעי והאחרון של חג הפסח, שחל בתאריך כ"א בניסן. ביום זה, על פי מסורת חז"ל, ארעה קריעת ים סוף אם כי נצטוו על קיומו עוד בטרם יצאו ממצרים. אין לו מצוות ייחודיות מעבר למצוות הקיימות בכל אחד משבעת ימי הפסח, והוא יום טוב לכל דבר, שבו אסורים בעשיית מלאכה, פרט למלאכת אוכל
מתוך ויקיפדיה
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
כּינוּי לַשַבָּת שלִפני פֶּסח. נקראת כך על שום הפסוק המסיים את הפטרת השבת מסוף ספר מלאכי, הנבואה האחרונה בספרי הנביאים, האומר: "הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא". ולכן השבת שבה קוראים את הפסוק שבו המילה ה'גדול' נקראת: שבת הגדול.
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. [תנ] שמו של הסֵפר הפִּיוּטי בַּכּתוּבים שבַּמִקרא, שמיוּחס לִשלמה המלך הכולל שירי אהבה שעל־פי פירושי המסורת אלה תיאורי אהבה בין כנסת ישראל המכונה שוּלמית לבין אהוּבהּ - הקב"ה. אחת מחמש המגילות
2. [עח] (בּהשאלה) יצירה פִּיוּטית משובחת ביותר, שיר מעולה: יצירה נעלה זו שיר השירים היא
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
שיר התודה וההַלֵל שֶשָרוּ מֹשֶה וישׂראל לאחר קריעת יָם סוּף בספר שמות פרק טו (ירושלמי מגילה עד ב)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. [תמ] פּסח, שָבוּעות וסוּכּות (בהם עָלוּ לרגל לירוּשלים לפני חוּרבּן בַּיִת שֵני): על יסוד:שָלֹש רגָלים תָחֹג לי בַּשָנה (שמות כג 14)
2. [תנ] שלוש פּעמים: מֶה עָשיתי לךָ כי הִכִּיתָני זה שָלֹש רגָלים (במדבר כב 28)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
פִּיוּט הנאמר בתפילת מוסף ביום א' של פסח, שבו מציינים את המעבר מעונת הגשמים לקַיִץ. באותו יום מפסיקים לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם", ומתחילים לומר "מוריד הטל" לבִרכַּת יבוּל האדמה בקַיִץ
ציטוטים מויקיפדיה מוגשים כפוף לרשיון cc-by-sa
דפדוף במילון
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
כ
ל
מ
נ
ס
ע
פ
צ
ק
ר
ש
ת
תוספת נופך:
ארץ התנ"ך
שדות סמנטיים
פתגמים
תחדישים
הלחם, תצליל ומצלול
חידודי לשון
היפוכי משמעות
מטבעות לשון
ניחוח קלאסי
מילה בחדשות
מילים יחידאיות
מילים שכדאי לדעת
דומה אבל שונה
קבוצות
מילון ספיר | מילון עברי עברי | מילון אנציקלופדי