מייסד ועורך ראשון: איתן אבניאון
מילון המקרא
מילון ספיר
פסח

אפיקומן;

פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
אֲפִיקוֹמָן

1. [יב] חתיכה מן המַצה האמצעית משלוש המַצות המוּנחות על הקערה בסעודת ליל הסדר, הנאכלת בּסוף סֵדֶר פֶּסַח, זֵכר לקָרבַּן הפסח: פעם אחת שכח רבי ולא אכל מצת אפיקומן (רש"י)
2. [תמ] (במקור מספר פירושים) א. קינוח סעודה, שאין לאָכלו לאחר קָרבַּן פסח: אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן (פסחים י, ח). ב. אפיקומן, כגון אגוזים ותמרים וקליות (תוספתא פסחים י, ט) ג. ביקור בסעודות אחרות. ד. מיני זמר, שירה
אנגלית: Afikoman
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. ארבע כוסות יין שיש לשתות בפסח בּליל הסֵדֶר: ולא יפחתו לו מארבע כוסות של יין (פסחים י, א)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

מלאכת החיפוש האחרון אחר פירורי לחם ושאריות חמץ לצורך ביעורם. הבדיקה נעשית בלילה שלפני ליל הסֵדר אחרי שמסיימים לכבד את הבית ולנקותו מכל חמץ אפשרי (פסחים ד:)(ראו גם: ביעור חמץ)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. [תמ] סילוק קפדני של שארית החמץ בלילה שלפני ערב חג הפסח, פינוי כל פינות הבית בערב פסח ממזון שיש בו חשש של חמץ: אין ביעור חָמֵץ אלא שׂרֵפה (פסחים ב, א)
2. [עח] (בהשאלה) סילוק יסודי של דברים שאין עוד צורך בהם ושל דברים שליליים ולא רצויים, טיהור: יש לערוך חשבון נפש וּבּיעור חָמֵץ
3. [עח] (בהשאלה) טיהוּר, חיסוּל דָבר האסוּר לפי החוק: המנהל דרש בּיעור חמץ בכל הנוגע לתקנות החברה
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

סיפור יציאת מצרים, הלל, ברכת המזון ופזמונים המרכיבים את ה"סדר", ילקוּט מִדרְשֵי אגדה על יציאת מִצרַיִם שקוראים בּ"סֵדֶר" לֵיל הפֶּסַח
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. [תמ] טבילת כֵּלים ברותחים לשֵם הכשָרתם לפֶסח או אם נבלע בהם דבר, האסור באכילה (גם: הגעלת כֵּלים): מריקה ושטיפה בצונן, הַגעָלה בחמין (עבודה זרה עו); אם הוגעלה היורה תחילה אינה צריכה הַגעָלה פעם שנייה (ספרות ימי הביניים)
2. [עח] גרימת גועל, המאסה, התעבה: הוא גרם לי הגעלה רבה כאשר הקיא
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. קָרבַּן בהמה שחוּטה: אשר יעלה עֹלה או זָבַח (ויקרא יז, 8)
2. סעודת בּשׂר שאין עִמה פולחן דתי, שנערכה בתקופת המקרא לרגל מאורע משפחתי או מקומי: ויזבח יעקב זבח בהר ויקרא לאֶחיו לאכול לחם (בראשית לא, 54)
3. הֶרֶג רב, טֶבַח, שחיטה: כי זֶבַח לה' בבָצרה וטֶבַח גדול בארץ אדום (ישעיה לד, 6)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

חג פֶּסח (על שום שחל בחודש האביב, חודש ניסן)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

כינוי לחג הפסח, שבו יצאו אבותינו מעבדות לחירות: קידוש לחג - זמן חירותנוּ
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
חַג הַמַּצּוֹת [תנ]
קערת ליל הסדר

כינוי לחג הפסח (על-שם המצות, הנאכלות בו): את חַג המצות תשמֹר (שמות כג, 15) (ראו: מצות)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

כינוי לחודש ניסן: שבעת ימים תאכל מצוֹת... למועד חֹדֶש האביב (שמות יג, 4)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

הימים שבין היום הראשון ליום האחרון של פֶּסח והימים שבין היום הראשון של סוכות לשמיני עצרת. הדתיים רואים בימים אלה ימים שמותר לעשות מלאכות שמביאות שמחת-חג, אבל אין עושים מלאכות שאינן לצורך החג (בלשון חז"ל: חוּלו של מועֵד)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. [תנ] בצק שתפח על-ידי שׂאור (שמרים וכד'): ולא יֵרָאֶה לך חָמֵץ ולא יֵרָאֶה לך שׂאֹר בכל גְבלךָ (שמות יג, 7)
2. [תמ] מאכל האסור בפסח: כל מקום שאין מכניסין בו חָמֵץ אין צריך בדיקה (פסחים א, א); חמץ של עובד גלולים (ר' עובדיה מברטנורה פסחים ב, ב); כלי חָמֵץ
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. [תמ] מאכל עשׂוי מתערובת פֵּרות עם אגוזים ויין, שנהוג לאוכלו בליל הסדר: הביאו לפניו מצה וחזרת וחרוֹסֶת ושני תבשילין אף־על־פי שאין חרוֹסֶת מִצְוָה (פסחים י, ג); מצה וַחרוֹסֶת וחזרת (תוספתא פסחים י, ט); מצוות אכילת חרוסֶת באה כיוון שהיא זכר לטיט (רש"י תוספתא פסחים)
2. [עח] (בהשאלה) בּליל, תַערובֶת
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. [תנ] יום חג ומועד שבטלים בו ממלאכה: שמחה ומשתה ויום טוב (אסתר ט, 19); בערבי שבתות וימים טובים (פסחים צט); הכול שמחים ביום טוב
2. [תמ] כינויהּ של מסֶכת בֵּיצה שבסֵדר מועד בתלמוד
3. [תמ] כּינוּי לכל אחד מהחגים, פסח, שָבוּעות וסוּכּות
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
יְצִיאַת מִצְרַיִם
פרעה נכו

1. [תמ] אֶקְסוֹדוֹס; יציאת בני ישראל מעבדוּת במצרים לחיי חירות בארץ: זֵכר ליציאַת מִצריִם (ההגדה של פסח)
2. [עח] (בהשאלה) נדידה גדולה: תנועת הפליטים הללו היא ממש יציאַת מִצריִם
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. [יב] כּל רעֵב: כל דכפין ייתי ויכול (הגדה של פסח)
2. [עח] (בהרחבה) כל מי שנִצרָך, כל מי שרוצה
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
כַּרְפַּס<sup>1 [תמ] </sup>

סֵלֵרִי; סוג צמחים ממשפחת הסוככיים. בארץ נפוצים שני מינים עשביים קרחיים הגדלים באדמות לחות. עלי הכותרת לבנים, ירקרקים או אדמדמים. מכרפס הבר תורבת ירק המאכל שגבעולו המעובה ועליו משמשים לסלט, למרק, למאכלי בשר ולדגים, והזרעים הטחונים עם לח (מלח סלרי) או פלפל שחור משמשים כתבלין לדגים, לביצים, למרק, למיץ עגבניות, לדברי מאפה, לגבינות ולהפקת שמן אתרי

שם מדעי: Apium
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. [תמ] לֶחֶם עוני, כינוי למַצה: הָא לַחמָא עָניָא (הגדה של פסח)
2. [עח] לֶחֶם צַר, פרנסה בדוחק
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
לֵיל הסֵדֶר [יב]
הלילה שעורכים בו את סֵדר הפֶּסח
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

מנהג שנקבע כדי שלא לעבור על איסור החזקת חמץ בפסח. היהודי מוכר לפני הפסח את החמץ שברשותו לגוי במקום להשמידו, ולאחר הפסח המכירה בטלה, אבל הקונה אינו נדרש לשלם
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

המכה האחרונה שהוכו בה המצרים לפני יציאת ישראל ממצרים ובה מתו בכוריהם (על יסוד ברכות נח.)
באנגלית: firstborn dent
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

נִדבַת כֶּסף לשֵם קניית קֶמַח למַצות בשביל ענִיֵי הקהילה (ראו גם: קמחא דפסחא)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
מַצָּה<sup>1 </sup>

1. [תנ] מַאפֶה דַק מבָּצֵק בּלי שמָרים שלא החמיץ: שבעת ימים מצות תאכֵלו (שמות יב, 15); שבכל הלילות אנו אוכלים חמץ ומצה. הלילה הזה כולו מצה (פסחים י, ד; הגדה של פסח)
2. [יב] מַאפֶה שנועד מִשעַת הקָציר לאפִיית מַצות: מצה שמורה (ספרות ימי הביניים)
3. [תנ] עוּגת לֶחם דקה שנֶאפתה בִּזמַן קצר על מִשטח מחוּמם: ויעש להם משתה ומצות אפה (בראשית יט, 3) (תנו דעתכם להבדל בין מַצָּה לבין מַצָּע)

אנגלית: matzo, matza
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. [עח] צֶמַח מר ממשפחת המוּרכָּבים
2. [תמ] מין ירק מר בטעמו: ואלו ירקות שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח: בחזרת ובעולשין... ובמרור (פסחים ב, ו)
3. [תנ] שֵם כולל לכל יָרָק שטַעמו מַר: על מרֹרים יאכלהו (שמות יב, 8); הלילה הזה כולו מרור (הגדה של פסח)
4. [עח] יֵש הקוראים כך לַחזֶרת
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. [תמ] (בַּהלכה) ספירת חמישים הימים שבין פֶּסח לשָבוּעות (על-שֵם עומֶר השׂעורים שהיוּ מביאים לבית-המִקדש בּימֵי קֶדֶם): בתקופת ספירת העומר נוהגים מנהגי אבֵלוּת
2. [יב] הבּרָכה והספירה, שאומרים ושסופרים אַחרֵי תפילת עַרבית בּיָמים שבֵּין פּסח לשָבוּעות
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. [תנ] אדם שהוא רכושו של אדם אַחֵר (האדון), הרַשאי להשתַמש בו לצרכיו או למכור אותו לאַחֵר: ויהיו לו צאן ובקר וחמורים ועבדים ושפחות (בראשית יב, 16); יוצא העבד בחותם שבצווארו (שבת נח); בארה"ב במאה התשע־עשרה שימשו שחורי העור עבדים ללִבני העור
2. [יב] אדם המשתעבד להֶרגל או לרעיון: ואיכה אעבוד יוצרי בעודי אסיר יִצרי ועֶבֶד תאוותי (מלשון הפיוט)
3. [תנ] (ביהדות) מי שמשוּעבּד למישהו: ותהי מואב לדָוִד לעבדים נֹשׂאֵי מִנחה (שמואל ב' ח, 2)
4. [תנ] כינוי למי שעושה את רצון האלוהים: זכור לאברהם, ליצחק ולישראל עבדיך, אשר נשבעת בהם לך (שמות לב, 13); עבד יאמר בלב נשבר: קראתי יה (מלשון הפיוט)
5. [תנ] מלאכֵי אלוהים: הן בעבדיו לא יאמין ובמלאכיו ישים תָהֳלה (איוב 3, 18)
6. [תנ] עם ישראל: ואתה ישראל עבדי יעקב אשר בחרתיך (ישעיהו מא, 8)
7. [תנ] כינוי של הכנעה בפי אדם הפונה אל נכבד ממנו: כה תאמרון לאדוני לעשיו: כה אמר עבדך יעקב (בראשית לב, 5); ויקרא את כל אחיו בני המלך ולכל אנשי יהודה, עבדי המלך (מלכים א' א, 9)
8. [עח] כינוי לאדם העובד בתנאים קשים ותמורת שכר נמוך (עממי)
9. [עח] (במחשבים) תחנה הפועלת תחת שליטתה של תחנה אחרת ברשת מחשבים. (גם: תחנה נשלטת)

אנגלית: slave
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. [תמ] עבודה קשה ביותר: שבט לוי פנוי היה מעבודת פרך (מדרש רבה שמות, ה)
2. [עח] עבודת כפייה המוטלת על אסיר שנידון למאסר ממושך: האסיר נידון לשבע שנות מאסר ועבודת פֶּרֶך

באנגלית: slave labor, penal servitude
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

מנחה שיש להעלות בפסח ממחרת השבת ובו מתחילה ספירת העומר: וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת-עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

היום שלפני חג הפֶּסַח: (פסחים ד, א)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

חג הפסח שנחוג בי"ד באייר על-ידי מי שהיו טמאים או שהיו בדרך רחוקה בזמן חג הפסח ולא יכלו לעשותו במועדו (גם: "פסח שני", פסח זעירא): (חלה ד, יא)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

בארמית: קֶמַח של פסח, עזרה במאכלים ובכסף לעניי הקהילה ערב פסח
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
מָשל למשׂימה קָשה לביצוּעַ (על שֵם נֵס היווצרוּת מַעבָר יָבֵש לִבנֵי ישׂראל בתוך יַם סוף בּצֵאתם ממִצרַיִם): קָשין מזונותָיו של אדם כקריעת ים סוף (פסחים קיח); העבודה שהטילו עליהם הייתה קריעת ים סוּף
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. [תנ] בָּצֵק חמוּץ שכאשר מוסיפים אותו לעיסה הוא מתסיס וּמַתפּיחַ את גוּש הבָּצֵק העומד לַאפייה, מַחמֶצֶת: ולֹא יֵרָאה לךָ שׂאֹר בכָל גבלֶךָ (בימי חג הפסח) (שמות יג, 7)
2. [תמ] (בּהשאלה) פּגָם: שאור שלך אי אתה רואה אבל אתה רואה של אחרים (פסחים ה) (במקור - כפשוטו)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
פירוש

היום השביעי והאחרון של חג הפסח, שחל בתאריך כ"א בניסן. ביום זה, על פי מסורת חז"ל, ארעה קריעת ים סוף אם כי נצטוו על קיומו עוד בטרם יצאו ממצרים. אין לו מצוות ייחודיות מעבר למצוות הקיימות בכל אחד משבעת ימי הפסח, והוא יום טוב לכל דבר, שבו אסורים בעשיית מלאכה, פרט למלאכת אוכל
מתוך ויקיפדיה
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

כּינוּי לַשַבָּת שלִפני פֶּסח. נקראת כך על שום הפסוק המסיים את הפטרת השבת מסוף ספר מלאכי, הנבואה האחרונה בספרי הנביאים, האומר: "הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא". ולכן השבת שבה קוראים את הפסוק שבו המילה ה'גדול' נקראת: שבת הגדול.
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
שִיר הַשִּירִים
המלך שלמה

1. [תנ] שמו של הסֵפר הפִּיוּטי בַּכּתוּבים שבַּמִקרא, הראשונה מחמש המגילות, שמיוּחס לִשלמה המלך הכולל שירי אהבה שכתובים בצורת מונולוג או דיאלוג בין הנאהבים. חז"ל נתנו לספר פירוש אליגורי שלפיו אלה תיאורי אהבה בין כנסת ישראל המכונה שוּלמית לבין אהוּבהּ - הקב"ה.
2. [עח] (בּהשאלה) יצירה פִּיוּטית משובחת ביותר, שיר מעולה: יצירה נעלה זו שיר השירים היא
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

שיר התודה וההַלֵל שֶשָרוּ מֹשֶה וישׂראל לאחר קריעת יָם סוּף כמובא בספר שמות פרק טו, הפותח במלים: אז ישיר (ירושלמי מגילה עמוד ב)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. [תמ] בלשון חז"ל כינוי לחגים פּסח, שָבוּעות וסוּכּות (בהם עָלוּ לרגל לירוּשלים לפני חוּרבּן בַּיִת שֵני): על יסוד: שָלֹש רגָלים תָחֹג לי בַּשָנה (שמות כג, 14)
2.[תנ] שלוש פּעמים: מֶה עָשיתי לךָ כי הִכִּיתָני זה שָלֹש רגָלים (במדבר כב, 28)

אנגלית: three pilgrimage festivals
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
פִּיוּט הנאמר בתפילת מוסף ביום א' של פסח, שבו מציינים את המעבר מעונת הגשמים לקַיִץ. באותו יום מפסיקים לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם", ומתחילים לומר "מוריד הטל" לבִרכַּת יבוּל האדמה בקַיִץ
ציטוטים מויקיפדיה מוגשים כפוף לרשיון cc-by-sa
≋ כל הזכויות שמורות לאיתאב © 2020 | פיתוח: Dynamic Network Applications