מילון אבניאון - מילון עברי עברי
מייסד ועורך ראשון: איתן אבניאון
מילון המקרא
מילון ספיר
פסח

אפיקומן;

פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
אֲפִיקוֹמָן

1. [יב] חתיכה מן המַצה האמצעית משלוש המַצות המוּנחות על הקערה בסעודת ליל הסדר, הנאכלת בּסוף סֵדֶר פֶּסַח, זֵכר לקָרבַּן הפסח: פעם אחת שכח רבי ולא אכל מצת אפיקומן (רש"י)
2. [תמ] (במקור מספר פירושים) א. קינוח סעודה, שאין לאָכלו לאחר קָרבַּן פסח: אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן (פסחים י, ח). ב. אפיקומן, כגון אגוזים ותמרים וקליות (תוספתא פסחים י, ט) ג. ביקור בסעודות אחרות. ד. מיני זמר, שירה
אנגלית: Afikoman
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
ארבע כוסות יין שיש לשתות בפסח בּליל הסֵדֶר: ולא יפחתו לו מארבע כוסות של יין (פסחים י, א)
אנגלית: Four cups
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

מלאכת החיפוש האחרון אחר פירורי לחם ושאריות חמץ לצורך ביעורם. הבדיקה נעשית בלילה שלפני ליל הסֵדר אחרי שמסיימים לכבד את הבית ולנקותו מכל חמץ אפשרי (פסחים ד:)(ראו גם: ביעור חמץ)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. [תמ] סילוק קפדני של שארית החמץ בלילה שלפני ערב חג הפסח, פינוי כל פינות הבית בערב פסח ממזון שיש בו חשש של חמץ: אין ביעור חָמֵץ אלא שׂרֵפה (פסחים ב, א)
2. [עח] (בהשאלה) סילוק יסודי של דברים שאין עוד צורך בהם ושל דברים שליליים ולא רצויים, טיהור: יש לערוך חשבון נפש וּבּיעור חָמֵץ
3. [עח] (בהשאלה) טיהוּר, חיסוּל דָבר האסוּר לפי החוק: המנהל דרש בּיעור חמץ בכל הנוגע לתקנות החברה
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

סיפור יציאת מצרים, הלל, ברכת המזון ופזמונים המרכיבים את ה"סדר", ילקוּט מִדרְשֵי אגדה על יציאת מִצרַיִם שקוראים בּ"סֵדֶר" לֵיל הפֶּסַח
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
טבילת כֵּלים ברותחים לשֵם הכשָרתם לפֶסח או אם נבלע בהם דבר, האסור באכילה (גם: הגעלה): מריקה ושטיפה בצונן, הַגעָלה בחמין (עבודה זרה עו); אם הוגעלה היורה תחילה אינה צריכה הַגעָלה פעם שנייה (ספרות ימי הביניים)
אנגלית: dishes Immersion, scalding
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. קָרבַּן בהמה שחוּטה: אשר יעלה עֹלה או זָבַח (ויקרא יז, 8)
2. סעודת בּשׂר שאין עִמה פולחן דתי, שנערכה בתקופת המקרא לרגל מאורע משפחתי או מקומי: ויזבח יעקב זבח בהר ויקרא לאֶחיו לאכול לחם (בראשית לא, 54)
3. לפני חורבן בית המקדש אכילת זבח עמדה במוקד חג הפסח - הקרבת טלה כדי להודות לאלוהים על שפסח על בתי ישראל בזמן מכת בכורות במצרים
אנגלית: sacrifice animal
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
חג הפֶּסח (על שום שחל בחודש האביב, חודש ניסן)
אנגלית: Festival of Spring, Passover
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
כינוי לחג הפסח, שבו יצאו אבותינו מעבדות לחירות: קידוש לחג - זמן חירותנוּ. חז"ל עצבו את החג במתכונת הסעודות של אלה שבאמת היו בני חורין בתקופתם - הרומאים (ראו: ליל הסדר)
אנגלית: Festival of freedom
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
חַג הַמַּצּוֹת [תנ]
קערת ליל הסדר
כינוי לחג הפסח (על-שם המצות, הנאכלות בו): את חַג המצות תשמֹר (שמות כג, 15) כמו כל הרגלים הוא קשור לחקלאות (ראו: מצה)
אנגלית: Festival of matzos
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

כינוי לחודש ניסן: שבעת ימים תאכל מצוֹת... למועד חֹדֶש האביב (שמות יג, 4)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
הימים שבין היום הראשון ליום האחרון של פֶּסח והימים שבין היום הראשון של סוכות לשמיני עצרת. הדתיים רואים בימים אלה ימים שמותר לעשות מלאכות שמביאות שמחת-חג, אבל אין עושים מלאכות שאינן לצורך החג (בלשון חז"ל: חוּלו של מועֵד) (השווה: חול ומועד)
אנגלית: the intermediate days
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. בצק שתפח על-ידי שׂאור (שמרים וכד') והחמיץ: "וַיֹאפוּ את הבצק... כי לא חָמֵץ" (שמות יב, 39); ולא יֵרָאֶה לך חָמֵץ ולא יֵרָאֶה לך שׂאֹר בכל גְבלךָ (שמות יג, 7)
2. [תמ] מאכל האסור בפסח: "כל אֹכֵל חָמֵץ ונכרתה הנפש" (שמות יב, 15). כל מקום שאין מכניסין בו חָמֵץ אין צריך בדיקה (פסחים א, א)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. [תמ] מאכל עשׂוי מתערובת פֵּרות עם אגוזים ויין, שנהוג לאוכלו בליל הסדר: הביאו לפניו מצה וחזרת וחרוֹסֶת ושני תבשילין אף־על־פי שאין חרוֹסֶת מִצְוָה (פסחים י, ג); מצה וַחרוֹסֶת וחזרת (תוספתא פסחים י, ט). יש לציין שכיום אין מתכון אחיד לחרוסת והוא שונה מעדה לעדה
2. [עח] (בהשאלה) בּליל, תַערובֶת
אנגלית: haroset; mixture
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. [תנ] יום חג ומועד שבטלים בו ממלאכה: שמחה ומשתה ויום טוב (אסתר ט, 19); בערבי שבתות וימים טובים (פסחים צט); הכול שמחים ביום טוב
2. [תמ] כינויהּ של מסֶכת בֵּיצה שבסֵדר מועד בתלמוד
3. [תמ] כּינוּי לכל אחד מהחגים, פסח, שָבוּעות וסוּכּות
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
יְצִיאַת מִצְרַיִם <sup>1</sup>
פרעה נכו

1. [תמ] (במסורת היהודית) אֶקְסוֹדוֹס; יציאת בני ישראל מעבדוּת במצרים לחיי חירות בארץ: זֵכר ליציאַת מִצריִם (ההגדה של פסח)
2. [עח] (בהשאלה) נדידה גדולה: תנועת הפליטים הללו היא ממש יציאַת מִצריִם
אנגלית: Exodus
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. [יב] כּל רעֵב, כל מי שזקוק: כל דכפין ייתי ויכול (הגדה של פסח)
2. [עח] (בהרחבה) כל מי שנִצרָך, כל מי שרוצה: על השער החיצוני הייתה תלויה שרשרת מצ'וקמקת ומנעול חלוד שכל דכפין יכול לפרוץ פנימה
אנגלית: any needy person; Anyone who wants
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
כַּרְפַּס<sup>1 [תמ] </sup>
סֵלֵרִי; סוג צמחים ממשפחת הסוככיים ובו בערך 20 מינים. בארץ נפוצים שני מינים עשביים קרחיים הגדלים באדמות לחות. עלי הכותרת לבנים, ירקרקים או אדמדמים. מכרפס הבר תורבת ירק המאכל שגבעולו המעובה ועליו משמשים לסלט, למרק, למאכלי בשר ולדגים, והזרעים הטחונים עם לח (מלח סלרי) או פלפל שחור משמשים כתבלין לדגים, לביצים, למרק, למיץ עגבניות, לדברי מאפה, לגבינות ולהפקת שמן אתרי. שם מדעי: Apium
אנגלית: celery
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. [תמ] לֶחֶם עוני, כינוי למַצה: הָא לַחמָא עָניָא (הגדה של פסח)
2. [עח] לֶחֶם צַר, פרנסה בדוחק
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
לֵיל הַסֵּדֶר [תמ]
הלילה שעורכים בו את סֵדר הפֶּסח שחל בט"ו בניסן, בלילה הראשון של חג הפסח. סדר פסח הדומה לזה שבימינו, שבמרכזו אין קורבן -כי אין בית מקדש - מופיע לראשונה במשנה, שנוצרה במאה השנייה לספירה מטרתה הייתה להעביר את החג מהמקדש שחרב לבית (מסכת פסחים) (גם: סֵדֶר פֶּסַח) (ראו: חג החירות)
אנגלית: Passover Seder
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

מנהג שנקבע כדי שלא לעבור על איסור החזקת חמץ בפסח. היהודי מוכר לפני הפסח את החמץ שברשותו לגוי במקום להשמידו, ולאחר הפסח המכירה בטלה, אבל הקונה אינו נדרש לשלם
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

המכה האחרונה שהוכו בה המצרים לפני יציאת ישראל ממצרים ובה מתו בכוריהם (על יסוד ברכות נח.)
באנגלית: firstborn dent
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

נִדבַת כֶּסף לשֵם קניית קֶמַח למַצות בשביל ענִיֵי הקהילה (ראו גם: קמחא דפסחא)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
מַצָּה<sup>1 </sup>

1. [תנ] מַאפֶה דַק מבָּצֵק בּלי שמָרים שלא החמיץ: שבעת ימים מצות תאכֵלו (שמות יב, 15); שבכל הלילות אנו אוכלים חמץ ומצה. הלילה הזה כולו מצה (פסחים י, ד; הגדה של פסח)
2. [יב] מַאפֶה שנועד מִשעַת הקָציר לאפִיית מַצות: מצה שמורה (ספרות ימי הביניים)
3. [תנ] עוּגת לֶחם דקה שנֶאפתה בִּזמַן קצר על מִשטח מחוּמם: ויעש להם משתה ומצות אפה (בראשית יט, 3) (תנו דעתכם להבדל בין מַצָּה לבין מַצָּע)
אנגלית: matzo, matza
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. [עח] צֶמַח מר ממשפחת המוּרכָּבים;
2. [תמ] מין ירק מר בטעמו: ״ואלו ירקות שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח: בחזרת ובעולשין... ובמרור״ (פסחים ב, ו);
3. [תנ] שֵם כולל לכל יָרָק שטַעמו מַר: ״מצות על מרֹרים יאכלהו״ (שמות יב, 8); ״הלילה הזה כולו מרור״ (הגדה של פסח);
4. [עח] יֵש הקוראים כך לַחזֶרת
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. [תמ] (בַּהלכה) ספירת חמישים הימים שבין פֶּסח לשָבוּעות (על-שֵם עומֶר השׂעורים שהיוּ מביאים לבית-המִקדש בּימֵי קֶדֶם): בתקופת ספירת העומר נוהגים מנהגי אבֵלוּת
2. [יב] הבּרָכה והספירה, שאומרים ושסופרים אַחרֵי תפילת עַרבית בּיָמים שבֵּין פּסח לשָבוּעות
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. [תנ] אדם שהוא רכושו של אדם אַחֵר (האדון), הרַשאי להשתַמש בו לצרכיו או למכור אותו לאַחֵר: ויהיו לו צאן ובקר וחמורים ועבדים ושפחות (בראשית יב, 16); בארה"ב במאה התשע־עשרה שימשו שחורי העור עבדים ללִבני העור
2. [תנ] מי שמשוּעבּד למישהו: ״ותהי מואב לדָוִד לעבדים נֹשׂאֵי מִנחה״ (שמואל ב' ח, 2); מזולזל העבד יותר מן האישה (רש"י מנחות מד)
3. [עח] (במחשבים) תחנה הפועלת תחת שליטתה של תחנה אחרת ברשת מחשבים. (גם: תחנה נשלטת)
אנגלית: slave


פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. [תמ] עבודה קשה ביותר: שבט לוי פנוי היה מעבודת פרך (מדרש רבה שמות, ה)
2. [עח] עבודת כפייה המוטלת על אסיר שנידון למאסר ממושך: האסיר נידון לשבע שנות מאסר ועבודת פֶּרֶך

באנגלית: slave labor, penal servitude
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
קורבן מנחה שיש להעלות בפסח ממחרת השבת ובו מתחילה ספירת העומר: וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת-עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת. המנחה הייתה מובאת מסולת שעורים בנפח של "עומר" (מה שנתן למנחה את שמה), וקודם הקרבתה הייתה מונפת על ידי כהן לפני האלוהים (גם: מנחת ביכורים על שם שמביאים אותו מביכורי התבואה)
אנגלית: Wave gift
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

היום שלפני חג הפֶּסַח: (פסחים ד, א)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

חג הפסח שנחוג בי"ד באייר על-ידי מי שהיו טמאים או שהיו בדרך רחוקה בזמן חג הפסח ולא יכלו לעשותו במועדו (גם: "פסח שני", פסח זעירא): (חלה ד, יא)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

בארמית: קֶמַח של פסח, עזרה במאכלים ובכסף לעניי הקהילה ערב פסח
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. [תנ] בָּצֵק חמוּץ שכאשר מוסיפים אותו לעיסה הוא מתסיס וּמַתפּיחַ את גוּש הבָּצֵק העומד לַאפייה, מַחמֶצֶת: ולֹא יֵרָאה לךָ שׂאֹר בכָל גבלֶךָ (בימי חג הפסח) (שמות יג, 7)
2. [תמ] (בּהשאלה) פּגָם: שאור שלך אי אתה רואה אבל אתה רואה של אחרים (פסחים ה) (במקור - כפשוטו)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
פירוש

היום השביעי והאחרון של חג הפסח, שחל בתאריך כ"א בניסן. ביום זה, על פי מסורת חז"ל, ארעה קריעת ים סוף אם כי נצטוו על קיומו עוד בטרם יצאו ממצרים. אין לו מצוות ייחודיות מעבר למצוות הקיימות בכל אחד משבעת ימי הפסח, והוא יום טוב לכל דבר, שבו אסורים בעשיית מלאכה, פרט למלאכת אוכל
מתוך ויקיפדיה
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

כּינוּי לַשַבָּת שלִפני פֶּסח. נקראת כך על שום הפסוק המסיים את הפטרת השבת מסוף ספר מלאכי, הנבואה האחרונה בספרי הנביאים, האומר: "הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא". ולכן השבת שבה קוראים את הפסוק שבו המילה ה'גדול' נקראת: שבת הגדול.
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
שִיר הַשִּירִים [תנ]
המלך שלמה

1. [תנ] שמו של הסֵפר הפִּיוּטי בַּכּתוּבים שבַּמִקרא, הראשונה מחמש המגילות, שמיוּחס לִשלמה המלך הכולל שירי אהבה שכתובים בצורת מונולוג או דיאלוג בין הנאהבים. חז"ל נתנו לספר פירוש אליגורי שלפיו אלה תיאורי אהבה בין כנסת ישראל המכונה שוּלמית לבין אהוּבהּ - הקב"ה.
2. [עח] (בּהשאלה) יצירה פִּיוּטית משובחת ביותר, שיר מעולה: יצירה נעלה זו שיר השירים היא
אנגלית: Song of Songs
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

שיר התודה וההַלֵל שֶשָרוּ מֹשֶה וישׂראל לאחר קריעת יָם סוּף כמובא בספר שמות פרק טו, הפותח במלים: אז ישיר (ירושלמי מגילה עמוד ב)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. [תמ] שלוש פעמים. בלשון חז"ל כינוי לחגים פּסח, שָבוּעות וסוּכּות (בהם עָלוּ לרגל לירוּשלים לפני חוּרבּן בַּיִת שֵני): על יסוד: שָלֹש רגָלים תָחֹג לי בַּשָנה (שמות כג, 14). הרגלים חקלאים בבסיסם וקשורים לאיסוף התבואה: חג ראשית הקציר, חג סוף הקציר וחג האסיף (סוכות)
2.[תנ] שלוש פּעמים: מֶה עָשיתי לךָ כי הִכִּיתָני זה שָלֹש רגָלים (במדבר כב, 28)
אנגלית: three pilgrimage festivals; three times
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
פִּיוּט הנאמר בתפילת מוסף ביום א' של פסח, שבו מציינים את המעבר מעונת הגשמים לקַיִץ. באותו יום מפסיקים לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם", ומתחילים לומר "מוריד הטל" לבִרכַּת יבוּל האדמה בקַיִץ
אנגלית: The dew prayer
ציטוטים מויקיפדיה מוגשים כפוף לרשיון cc-by-sa
≋ כל הזכויות שמורות לאיתאב © 2020 | פיתוח: Dynamic Network Applications