כּינוּי למֶרכַּז פּוּלחן האלוהים בּירוּשָלַיִם בּימֵי קֶדֶם. בזמן שהיה קיים, בני ישראל היו עולים אליו לרגל בשלוש הרגלים - סוכות, פסח ושבועות: מי שלא ראה בית המקדש בבניינו לא ראה בניין מפואר מעולם (סוכה נא:)

בפירוט:
בית ה' שנבנה בידי שלמה בירושלים, כאמור בפסוק: "ויבנו לך בה מקדש לְשמך" (דברי הימים ב' כ, 8). בירושלים הוקמו שני בתי מקדש לה'. דויד ביקש להקים את הבית (שמואל ב' ז, 2) ואף הכין את החומרים (דברי הימים א' כב, 19-1; כח 29-2), אך לא הוא בנה את הבית, אלא שלמה. הוא החל לבנות את הבית בשנה הרביעית למלכו בחודש השני (מלכים א' ו, 1). בית המקדש נועד להיות משכן לה' שבו יקוימו טקסי פולחן וממנו תִשרה השכינה על כל ישראל.
המקדש השני מכונה מקדש זרובבל. הוא הוקם בידי שבי ציון. זרובבל וישוּע בנו את המזבח והחלו בהעלאת העולות (עזרא ג, 6,2). הבית הושלם בשנת 515 לפני הספירה, בשנה השישית למלכות דריווש. בית מקדש זה לא היה מפואר כבית המקדש שבנה שלמה, כאמור בפסוק: "ורבים מהכֹהנים והלווים... אשר ראוּ את הבית הראשון... בֹּכִים בקול גדול..." (עזרא ג, 12).
בתקופה ההלניסטית שופר מראהו של בית המקדש ושל חצרותיו. בימי אנטיוכוס חוּלל הבית, ובימי החשמונאים חוּדש. הבית עמד עד חורבנו בשנת שבעים לספירה

אנגלית: Temple in Jerusalem

***

כסף או מתנות שנותנים לילָדים ולַעניים בחנוכה: הסב נתן דמי חנוכה לנכדו

***

1. מצוַות הדלקת נֵרות בידי אם הבית לכבוד שבת, עם כניסת השבת (או חנוכה): מדקא מברכינן: אשר קדשנו במצוותיו וצוונו להדליק נר של חנוכה; - שמע מינה, הדלקה עושה מצווה (שבת כג)
2. מצוות הדלקת שבעת הנרות במנורה שבמקדש בכל יום

***

1. [תנ] שֶבח, תהילה: ויענו בהלל ובהודות לה' (עזרא ג, 11); ירננו במקהלות בהַלֵלות (מלשון התפילה); אגמור בתפילת הַלֵל והודיה לשוכן במרומים
2. [תנ] תפילת שֶבַח הנאמרת בחַגים וברָאשי חודָשים (תהילים פרקים קיג-קיח). חובת אמירת ההלל היא תקנת חכמים: קראו את ההַלֵל אם גמרו - שנו, ואם שנו - שִלשו (פסחים ה, ז); אין אומרים הַלל על נס שבחוצה לארץ (מגילה יד); משקמה מדינת ישראל תיקנה הרבנות הראשית קריאת הַלֵל ביום העצמאות
3. [תנ] סדרה של שישה ממזמורי תהלים (קיג–קיח) הנקראים בהזדמנויות מיוחדות, ובהן שלושת הרגלים. על כן הוא כלול בהגדה של פסח. מזמור קיד, השני במזמורי ההלל, קשור ישירות ביציאת מצרים ופותח במילים "בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם, בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז".
אנגלית: praise‏‏‏‏‏

***

היום האחרון של חנוכה. נקרא "זאת חנוכה" מפני שבאותו היום מסיימים את פרשת הנשׂיאים בקריאת: "זאת חנכַּת המִזבֵּחַ ביום הִמָשַח אֹתו" (במדבר ז, 84)
אנגלית: the eighth day of Hanukkah

***

כינוי לחג חנוכה
אנגלית: Festival of Lights

***

1. [תמ] חג בן שמונה ימים (מכ"ה בכסלו ואילך) לזכר חנוכת בית המקדש בימי החשמונאים ולזכר נס פך השמן. מדליקים בו נרות המוצבים בחנוכייה. בלילה הראשון נר אחד, ומוסיפים נר בכל יום: מעשה וגזרוּ תענית בַחנוּכּה בלוד (תוספתא תענית ב, ו); וימים אלו הם הנקראים חנוּכּה והן אסורים בהספד ותענית כימי הפורים (רמב"ם הלכות חנוכה ג, ג)
2. [תנ] חינוך, עריכת מסיבה או טקס לכבוד תחילת שימוש בבית או מפעל; הקדשת דבר לתפקידו: נשיא אחד ליום יקריבוּ את קרבנם לחנכַּת המזבח (במדבר ז, 11); שהיתה חנוּכַּת המזבח, ולא הקריבו כבש בבוקר (תוספתא מנחות ד, ד); לכן התנדבוּ בחנוּכַּת הבית תחלה (רש"י שמות לב, 27)

אנגלית: Hanukkah

***

1. מנורה בת שמונה קנים המשמשת להדלקת נרות חנוכה: בכל יום מדליקים עוד נר בחנוכייה
2. (בחקלאות) מתקן השקיה ניסיוני שלא הצליח
אנגלית: Chanukah lamp

***

השם שניתן להקרבת הקורבנות בפעם הראשונה על גבי מזבח העולה בבית המקדש. לאחר טיהור המקדש על ידי החשמונאים המזבח נבנה מחדש ונחנך
ראו: חנוכה

***

מנהיגי המרד נגד היוונים שפרץ בעיר מודיעין בשנת 167 לפני הספירה, (שבתקופה זו נקראו "מַקַּבִּים" או "מַכַּבִּים"). צאצאיו של מתתיהו הכהן, שהנהיג את המרד. הפכו לשושלת מלוכה יהודית ששלטה בארץ ישראל בחלק מהתקופה ההלניסטית, מהמאה ה-2 לפנה"ס עד המאה הראשונה לפנה"ס
אנגלית: The Hasmoneans

***

1. [עח] מאכל העשוי, בדרך כלל, מתפוחי אדמה וקמח וביצים וצורתן עיגול או אליפסה שטוחים (השווה: סופגניה)
2. [תנ] לפנים, מאכל מירָקות או מִקֶמַח עִם בֵּיצים - מטוּגן בצוּרת כַּדוּר שָטוּח: ותִּקַח את הבצק, וַתָלוש ותלבב לעיניו ותבשל את הלבִיבות (שמואל ב' יג, 8); קמח... בין לבַדו, בין שתערבו עם דברים אחרים כגון לביבות (רמב"ם); טיגנו לביבות לכבוד החנוכה
3. כּיסָן (מיוּשן)
אנגלית: latke‏, potato pancake‏‏‏‏

***

1. [יב] כינוי למי שהשתתף במלחמה לעצמאות יהודית מול היוונים שהיו אז בשלטון בארץ ישראל (במאה השנייה לפני הספירה)
2. [עח] ארגון ספורט ציוני עולמי שנוסד ב-1921. אחד ממפעליו העיקריים - המַכַּבִּייה
3. [ר"ת] מי כמוך באלים ה'

***

פיוט שנהוג לזמר בימי חנוכה, לאחר הדלקת הנרות. הפיוט חובר כנראה במאה ה-12 או ה-13 . שמו של המחבר, מרדכי, נרמז באקרוסטיכון שבראש חמשת הבתים הראשונים של הפיוט

***

(בהיסטוריה היהודית) מתבולל בין היוונים; היהוּדים שאימצו וחיקוּ את מִנהגֵי היוונים ותרבותם בתקוּפת שִלטון יָוָון במזרח התיכון (הָחֵל במאה הרביעית לפני הספירה)
אנגלית: Hellenist

***

נר שמדליקים בשמונת ימי החנוכה: נר חנוכה מִצווה להניחה על פתח ביתו מבחוץ (שבת כא:); נֵר חנוכה אסור בו להשתמש (מלשון הפיוט)

***

כּלי מִשׂחָק - בְּעיקָר לַחנוּכָּה - שֶמסובבים אותו בּתנוּפה בֵּין האֶצבָּעות, והוּא מִסתּובֵב עַל נקוּדָה בּשיווּי מִשקָל. בּדֶרֶך־כּלָל יָצוּק עופֶרֶת וּמגוּלָפות עָלָיו האותיות נ' ג' ה' פ', שהורַאתָן: נֵס גָדול הָיָה פֹּה
אנגלית: dreidel

***

עוּגַת קֶמַח רכּה כספוג, עשויה מבצק שמרים תפוח ומתוק המטוגן בּשֶמֶן עָמוק. בגרסתן המוכרת היא כדורית וממולאת בריבה (רווחַ: סוּפגָנִייה): סוּפגָנִיות מתוקות לחג החנוכה (השווה: לביבה)

אנגלית: jelly doughnut

***

ספרי המקבים הם המקור הראשוני לחנוכה מהמאה ה-2 לפנה"ס. בספר מקבים א' מסופר על טיהור בית המקדש וחנוכתו בכ"ה כסלו. כמו כן מסופר בו כך: ויצווה יהודה ואחיו וכל קהל ישראל לחוג את חנוכת המזבח ביום החמישה ועשרים לחדש כסלו, שמונת ימים מדי שנה בשנה, בהלל ובתודה לה'. (ספר מקבים א' ד', נ"ז)
ראו גם: חנוכה

***

פִסקה שמוסיפים בברכת "מודים" שבתפילת שמונה־עשרה ובברכת המזון בימי החנוכה ובפורים

***

כּלי קטן לנוזלים - בעיקר לשֶמן: ויקח שמואל את פך השמן ויצוק על ראשו (שמואל א' י, 1) (שימו לב להבדל בין פך לבין פח) (ראו גם: פַּכִּים קטנים)
אנגלית: cruse

***

1. [תמ] מילולית: פרסוּם הנס (על יסוד פסחים קיב.) מושג הלכתי המאפיין מצוות שנתקנו לשם פרסום נסים היסטוריים שאירעו לעם ישראל. מצווה להדליק נרות בחנוכייה ולפרסם את נס פך השמן ברבים (פרסומי ניסא), לזכר ניצחון המכבים על היוונים. ולכן נוהגים להניח את החנוכייה בחלון
2. [עח] (בהשאלה) תוצאה חיובית מפתיעה המובאת לידיעת הציבור

***

1. [תנ] שָרָת, ממוּנֶה על עבודות תַחזוּקה שונות במוסד כלשהו: אֶלֶף אַלפין ישַמּשוּנֵּהּ (דניאל ז, 10); וכשהשַמָש עומֵד לִמזֹג (פסחים ז, 13)
2. [יב] כינוי לנֵר שמדליקים בו את נֵרות חנוּכּה
3. [תמ] כּינוּי לאֵיבָר התשמיש של הגבר: מַאי מקום דישה? מקום שהשַמָש דָש (נידה מא)

אנגלית: beadle

***