מייסד ועורך ראשון: איתן אבניאון
מילון המקרא
מילון ספיר
חנוכה
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

כּינוּי למֶרכַּז פּוּלחן האלוהים בּירוּשָלַיִם בּימֵי קֶדֶם. בזמן שהיה קיים, בני ישראל היו עולים אליו לרגל בשלוש הרגלים - סוכות, פסח ושבועות: מי שלא ראה בית המקדש בבניינו לא ראה בניין מפואר מעולם (סוכה נא:)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
כסף או מתנות שנותנים לילָדים ולַעניים בחנוכה: הסב נתן דמי חנוכה לנכדו
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
הַדלָקַת הנֵר  [תמ]

1. מצוַות הדלקת נֵרות בידי אם הבית לכבוד שבת, עם כניסת השבת (או חנוכה): מדקא מברכינן: אשר קדשנו במצוותיו וצוונו להדליק נר של חנוכה; - שמע מינה, הדלקה עושה מצווה (שבת כג)
2. מצוות הדלקת שבעת הנרות במנורה שבמקדש בכל יום
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. [תנ] שֶבח, תהילה: ויענו בהלל ובהודות לה' (עזרא ג, 11); ירננו במקהלות בהַלֵלות (מלשון התפילה); אגמור בתפילת הַלֵל והודיה לשוכן במרומים
2. [תנ] תפילת שֶבַח הנאמרת בחַגים וברָאשי חודָשים (תהילים פרקים קיג-קיח). חובת אמירת ההלל היא תקנת חכמים: קראו את ההַלֵל אם גמרו - שנו, ואם שנו - שִלשו (פסחים ה, ז); אין אומרים הַלל על נס שבחוצה לארץ (מגילה יד); משקמה מדינת ישראל תיקנה הרבנות הראשית קריאת הַלֵל ביום העצמאות
3. [תנ] סדרה של שישה ממזמורי תהלים (קיג–קיח) הנקראים בהזדמנויות מיוחדות, ובהן שלושת הרגלים. על כן הוא כלול בהגדה של פסח. מזמור קיד, השני במזמורי ההלל, קשור ישירות ביציאת מצרים ופותח במילים "בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם, בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז".

אנגלית: praise‏‏‏‏‏
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
זֹאת חנוּכּה  [תנ]
היום האחרון של חנוכה. נקרא "זאת חנוכה" מפני שבאותו היום מסיימים את פרשת הנשׂיאים בקריאת: "זאת חנכַּת המִזבֵּחַ ביום הִמָשַח אֹתו" (במדבר ז, 84)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
חנוּכּה, חֲנֻכָּה

1. [תמ] חג בן שמונה ימים (מכ"ה בכסלו ואילך) לזכר חנוכת בית המקדש בימי החשמונאים ולזכר נס פך השמן. מדליקים בו נרות המוצבים בחנוכייה. בלילה הראשון נר אחד, ומוסיפים נר בכל יום: מעשה וגזרוּ תענית בַחנוּכּה בלוד (תוספתא תענית ב, ו); וימים אלו הם הנקראים חנוּכּה והן אסורים בהספד ותענית כימי הפורים (רמב"ם הלכות חנוכה ג, ג)
2. [תנ] חינוך, עריכת מסיבה או טקס לכבוד תחילת שימוש בבית או מפעל; הקדשת דבר לתפקידו: נשיא אחד ליום יקריבוּ את קרבנם לחנכַּת המזבח (במדבר ז, 11); שהיתה חנוּכַּת המזבח, ולא הקריבו כבש בבוקר (תוספתא מנחות ד, ד); לכן התנדבוּ בחנוּכַּת הבית תחלה (רש"י שמות לב, 27)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
חנוּכּייה, חֲנֻכִּיָּה [עח]

1. מנורה בת שמונה קנים המשמשת להדלקת נרות חנוכה
2. (בחקלאות) מתקן השקיה ניסיוני שלא הצליח
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
השם שניתן להקרבת הקורבנות בפעם הראשונה על גבי מזבח העולה בבית המקדש. לאחר טיהור המקדש על ידי החשמונאים המזבח נבנה מחדש ונחנך
ראו: חנוכה
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
מנהיגי המרד נגד היוונים (שבתקופה זו נקראו "מַקַּבִּים" או "מַכַּבִּים"). צאצאיו של מתתיהו הכהן, שהנהיג את המרד. הפכו לשושלת מלוכה יהודית ששלטה בארץ ישראל בחלק מהתקופה ההלניסטית, מהמאה ה-2 לפנה"ס עד המאה הראשונה לפנה"ס
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. [עח] מאכל העשוי, בדרך כלל, מתפוחי אדמה וקמח וביצים וצורתן עיגול או אליפסה שטוחים (השווה: סופגניה)
2. [תנ] לפנים, מאכל מירָקות או מִקֶמַח עִם בֵּיצים - מטוּגן בצוּרת כַּדוּר שָטוּח: ותִּקַח את הבצק, וַתָלוש ותלבב לעיניו ותבשל את הלבִיבות (שמואל ב' יג, 8); קמח... בין לבַדו, בין שתערבו עם דברים אחרים כגון לביבות (רמב"ם); טיגנו לביבות לכבוד החנוכה
3. כּיסָן (מיוּשן)
אנגלית: latke‏, potato pancake‏‏‏‏
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
מַכַּבִּי
קברי המכבים

1. [יב] כינוי למי שהשתתף במלחמה לעצמאות יהודית מול היוונים שהיו אז בשלטון בארץ ישראל (במאה השנייה לפני הספירה)
2. [עח] ארגון ספורט ציוני עולמי שנוסד ב-1921. אחד ממפעליו העיקריים - המַכַּבִּייה
3. [ר"ת] מי כמוך באלים ה'
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
מָעוֹז צוּר
פיוט שנהוג לזמר בימי חנוכה, לאחר הדלקת הנרות. הפיוט חובר כנראה במאה ה-12 או ה-13 . שמו של המחבר, מרדכי, נרמז באקרוסטיכון שבראש חמשת הבתים הראשונים של הפיוט
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
(בהיסטוריה היהודית) מתבולל בין היוונים; היהוּדים שאימצו וחיקוּ את מִנהגֵי היוונים ותרבותם בתקוּפת שִלטון יָוָון במזרח התיכון (הָחֵל במאה הרביעית לפני הספירה)
אנגלית: Hellenist
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
נֵר חנוּכּה [תמ]
נר שמדליקים בשמונת ימי החנוכה: נר חנוכה מִצווה להניחה על פתח ביתו מבחוץ (שבת כא:); נֵר חנוכה אסור בו להשתמש (מלשון הפיוט)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
סְבִיבוֹן<sup>1</sup> [עח]
כּלי מִשׂחָק - בְּעיקָר לַחנוּכָּה - שֶמסובבים אותו בּתנוּפה בֵּין האֶצבָּעות, והוּא מִסתּובֵב עַל נקוּדָה בּשיווּי מִשקָל. בּדֶרֶך־כּלָל יָצוּק עופֶרֶת וּמגוּלָפות עָלָיו האותיות נ' ג' ה' פ', שהורַאתָן: נֵס גָדול הָיָה פֹּה
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
סוּפגנית<sup>1</sup>, סֻפְגָּנִית [עח]
עוּגַת קֶמַח רכּה כספוג, עשויה מבצק שמרים תפוח ומתוק המטוגן בּשֶמֶן עָמוק. בגרסתן המוכרת היא כדורית וממולאת בריבה (רווחַ: סוּפגָנִייה): סוּפגָנִיות מתוקות לחג החנוכה (השווה: לביבה)

אנגלית: jelly doughnut
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
ספרי המקבים הם המקור הראשוני לחנוכה מהמאה ה-2 לפנה"ס. בספר מקבים א' מסופר על טיהור בית המקדש וחנוכתו בכ"ה כסלו. כמו כן מסופר בו כך: ויצווה יהודה ואחיו וכל קהל ישראל לחוג את חנוכת המזבח ביום החמישה ועשרים לחדש כסלו, שמונת ימים מדי שנה בשנה, בהלל ובתודה לה'. (ספר מקבים א' ד', נ"ז)
ראו גם: חנוכה
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
פִסקה שמוסיפים בברכת "מודים" שבתפילת שמונה־עשרה ובברכת המזון בימי החנוכה ובפורים
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
פַּךְ [תנ]
פך בירה
כּלי קטן לנוזלים - בעיקר לשֶמן: ויקח שמואל את פך השמן ויצוק על ראשו (שמואל א' י, 1) (שימו לב להבדל בין פך לבין פח) (ראו גם: פַּכִּים קטנים)
אנגלית: cruse
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. [תמ] מילולית: פרסוּם הנס (על יסוד פסחים קיב.) מושג הלכתי המאפיין מצוות שנתקנו לשם פרסום נסים היסטוריים שאירעו לעם ישראל. מצווה להדליק נרות בחנוכייה ולפרסם את נס פך השמן ברבים (פרסומי ניסא), לזכר ניצחון המכבים על היוונים. ולכן נוהגים להניח את החנוכייה בחלון
2. [עח] (בהשאלה) תוצאה חיובית מפתיעה המובאת לידיעת הציבור
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. [תנ] שָרָת, ממוּנֶה על עבודות תַחזוּקה שונות במוסד כלשהו: אֶלֶף אַלפין ישַמּשוּנֵּהּ (דניאל ז, 10); וכשהשַמָש עומֵד לִמזֹג (פסחים ז 13)
2. [יב] כינוי לנֵר שמדליקים בו את נֵרות חנוּכּה
3. [תמ] כּינוּי לאֵיבָר התשמיש של הגבר: מַאי מקום דישה? מקום שהשַמָש דָש (נידה מא)
≋ כל הזכויות שמורות לאיתאב © 2020 | פיתוח: Dynamic Network Applications