מייסד ועורך ראשון: איתן אבניאון
מילון המקרא
מילון ספיר
ברוכה הבאה, תשפ"א: אוסף מונחים לחגי תשרי

תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלותֶיהָ, תָּחֵל שָׁנָה וּבִרְכותֶיהָ

 

בפרוס עלינו השנה העברית החדשה, כשאנחנו עדיין בעיצומו של משבר הקורונה, דומה כי אין ברכה קולעת מזו כדי לקדם את פניה של תשפ"א.

לרגל השנה החדשה ולרגל המועדים הקרובים הבאים עלינו לטובה, אנו מגישים לכם אוסף של מונחים, ברכות וביטויים הקשורים לחגי תשרי.

ברוכה הבאה, תשפ"א – תהא שנת פריחה, אמן!

שנה טובה!

פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. [יב] אורח: יקנה מן החנווני כדי להנות את אוּשפּיזו (רש"י במדבר כ, 17);
2. [תמ] [בדרך-כלל בצורת רבים] (במסורת היהודית) כינוי לנשמה של כּל אבות האומה הבאים להתארח בסוכַּת החג: אוּשפּיזין על אין קדישין (קבלה)
3. [תמ] מלון, אכסניה: עורות של מוקדשין בעלי אוּשפּיזין (תוספתא מע"ש א, יג);
4. [תמ] מאָרֵחַ (יומא יב);

באנגלית: host, guest, hotel
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. [יב] היום שֶלמָחֳרַת כל אחד משלושת הרְגָלים, חג הפֶּסח או חג השָבוּעות או חג הסוּכּות: ונוהגין להרבות קצת באכילה ושתייה ביום אחר החג והוא אסרו חג (ספרות ימי הביניים)
2. [עח] (בּהשאלה) היום שלמָחֳרַת מאורע חגיגי (ספרותי)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
אַרְבַּעַת הַמִּינִים [תמ]

הלוּלב, הערבה, ההַדַס והאֶתרוג - שמבָרכים עליהם בחג הסוּכּות (מנחות כז)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים, שהם עשֶׂרת ימי תשובה: בין כסה לעשור השלכנו רוע שׂאור (מלשון הפיוט) (על יסוד תהילים פא, 4). המילה כסה מציינת את א' תשרי שבו הירח מכוסה, ואילו עשור הוא היום העשירי בחודש
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

כּינוּי למֶרכַּז פּוּלחן האלוהים בּירוּשָלַיִם בּימֵי קֶדֶם. בזמן שהיה קיים, בני ישראל היו עולים אליו לרגל בשלוש הרגלים - סוכות, פסח ושבועות: מי שלא ראה בית המקדש בבניינו לא ראה בניין מפואר מעולם (סוכה נא:)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

שֵם היום השביעי של חג הסוּכּות - היום שמרבים בו הושענות: ביום השביעי שהיא הושענא רבה (ספרות ימי הביניים). הדתיים מכנים יום זה גם 'יום החיתום' משום שבו נחתם דינו של אדם
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. [תמ] טקס בשמחת תורה שסובבים בו את הבמה בבית הכנסת עם ספרי תורה בליווי פסוקי תפילה, שירה וריקודים. ראשית המנהג בהקפות שהיו בבית המקדש בסוכות. הונהג במדינת ישראל גם במוצאי החג במוקדים שונים (הקפות שניות)
2. (אצל הספרדים והחסידים) הקפות סביב ארון המת
3. [עח] משחק כדור ומחבט בין שתי קבוצות

באנגלית: encirclements
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

חגוֹג בשִׂמחה. חג הסוכות הוא החג היחיד שבו מצווים בני ישראל לחגוג: "ושמחת בחגך... שבעת ימים תחוג לה' אלקיך במקום אשר יבחר ה' כי יברכך ה' אלוקיך בכל תבואתך ובכל מעשה ידיך והיית אך שמח" (דברים טז, 15-14)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

אחד מכינוייו של ראש השנה: יהיה לכם שַבָּתון זִכָרון תרועה מקרא קֹדש (ויקרא כג, 24)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
חַג הָאָסִיף  [תנ]

כינוי לחג הסוכות. נקרא כך מפני שלקראת החג מסיימים לאסוף מהשדה את התוצרת החקלאית של עונת הגשמים הקודמת: וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה (שמות כג, 16)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

הימים שבין היום הראשון ליום האחרון של פֶּסח והימים שבין היום הראשון של סוכות לשמיני עצרת. הדתיים רואים בימים אלה ימים שמותר לעשות מלאכות שמביאות שמחת-חג, אבל אין עושים מלאכות שאינן לצורך החג (בלשון חז"ל: חוּלו של מועֵד)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. [תמ] (בהלכה) יום המשפט האלוהי באחרית הימים; היום שבו האדם עומד לדין לפני אלוהים לאַחַר מותו: עוונות שאדם דש בעקביו בעולם הזה מסובין לו ליום הדין (עבודה זרה יח)
2. [יב] כינוי לכל אחד מימי ראש השנה ויום הכיפורים
3. [עח] (בהשאלה) יום הכרעה גורלית: היום יום הדין ובו ייקבע בבית המשפט מי משנינו צודק
4. יום המָוֶות שעל האדם למסור בו דין וחשבון על מעשׂיו: עוונות שאדם דש בעקביו בעולם הזה מסוּבּין לו ליום הדין (עבודה זרה יח)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

יום ראש השנה שתוקעים בו בשופר: כל מלאכת עבודה לא תעשו יום תרוּעה יהיה לכם (במדבר כט, 1)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. כינוי לראש השנה ויום הכּיפּוּרים ולימי התשוּבות שבֵּיניהם
2. ארבעים הימים שבין ראש חודש אלוּל ליום הכיפורים, שהם ימי תשובה ותפילה, ובשיאם עשֶׂרת ימי התשובה מראש השנה ועד יום הכיפורים
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

שֵם התפילה הפותחת את תפילות יום הכיפורים. היא נאמרת בערב היום לפני תפילת מעריב, ובה בקשה לביטול נדרים שהבטיחו לקיים ולא קיימו, וביטול נדרים שעלולים לא לקיימם מחמת שגגה או שִכחה. כתובה ארמית. הייתה ידועה עוד בימי הגאונים בבבל
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. [תמ] סליחה על חֵטא: תהא מיתתי כפרה על כל עונותי (סנהדרין ט, ג)
2. [תמ] פעולה פולחנית להחזרת ההרמוניה בין האדם לאל, לאחר שהרמוניה זו ניזוקה בגלל חטא או טומאה. הפעולה העיקרית לשם כך היא הקרבת קרבן - בייחוד החטאת והאשם
3. [תמ] תמורה, תחליף: אחֵינו, הרינו כפרתכם (סִפרי מסעי קסא)
4. [יב] כינוי לתרנגול שאדם שוחט ערב יום הכיפורים כדי שיהיה כופר נפשו ויצילו ממיתה: זה חליפתי, זה תמורתי, זה כפרתי (מלשון התפילה)
5. [יב] (בתאולוגיה הנוצרית) פיוס האל על-ידי צליבתו של ישו, הקרבן
6. [תמ] קרבן כיפורים, קרבן לביטול החטא: בין שהביאו כפרתן, בין שלא הביאו כפרתן (הוריות א, ב)
אנגלית: penance
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

נוסַח ברכה לראש השנה (וליום הכּיפּוּרים)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

שאיבת המַיִם ויציקתם על המִזבּח בחג סוּכּות: סוכה וניסוּך המים - שבעה (ימים) (סוכה ד, א)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. [תמ] לבישת נעליים: יום הכיפורים אסור באכילה ובשתייה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל (יומא ח, א); נעילת נעלי התעמלות
2. [תמ] סגירה בּמַפתֵחַ: שלשלת שיש לה בית נעילה (כלים יב, א); יש אומרים נעילת שערי מקדש ויש אומרים נעילת שערי שמים (רש"י תענית כו.); נעילת דלתות הבית
3. [עח] סִיוּם, חתימה: נעילת האסֵפה, נעילת הדיון
4. [תמ] התפילה האחרונה ביום הכיפּוּרים: במנחה ובנעילה לא היה שם נשיאות כפיים (תוספתא תענית ד(ג), א); ונוהגין היו להתפלל תפילת נעילה בכל תעניתם כדרך שמתפללין ביום הכיפורים (רש"י תענית כו.); תפילת נעילה מסתיימת בתקיעת שופר
5. [עח] הצמדת המערכת הנָעה אל גוּף כּלי הירייה, במטרה לעכּב את תנוּעתהּ לאָחור עד יציאת הקָליעַ מן הלועַ
6. [עח] בקרת תדר מעגל תונד, באמצעות אות קבוע תדר
7. [עח] סגירה מבפנים או מבחוץ כדי למנוע יציאה, כניסה או נגישוּת
8. [עח] החזקה במצב לא פעיל
9. [עח] חיזוק על-ידי שילוב חלקים, כגון: על-ידי חיכוך, חיבוק, לחיצה
10. [עח] תפיסת מטרה על-ידי מערכת איכון אלקטרונית ומעקב אחריה

באנגלית: wearing footwear, locking
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
סוּכּה, סֻכָּה

1. [תנ] מָקום לִמגוּרים ארָעיים או לצֵל, המכוּסֶה מלמַעלה עַנפֵי עֵצים: כסֻכה בַכֶרֶם (ישעיה א, 8); סוּכַּת צל מכוסה מטפסים; סוּכּות קש
2. [תנ] מִבנֶה שֶיהוּדי בּונֶה בּעֶרֶב חַג הסוּכּות וּמכַסֶה אותו בִסכָך כּדֵי לָשֶבֶת בּו שִבעה יָמים, כַּמצוּוֶה בַּתורה: בסֻכּות תשבו שבעת ימים (ויקרא כג, 42); סוכה המדובלֶלת ושצִלָתה מרוּבּה מחמתהּ - כּשֵרה (סוכה ב, ב)
3. [תמ] מַסֶכֶת בַּמִשנה, בַּתוסֶפתא וּבַתַלמוּד בּסֵדֶר מועֵד, העוסֶקֶת בּהִלכות בִּניין הסוּכּה וּבמִנהגֵי חַג הסוּכּות
4. [עח] קיוסק, מִבנֶה קָטָן למִמכַּר עיתונים, שתִייה וכד'
5. [תנ] מקום צָפוּף, סֹךְ (למסתור ולמארב), כאמור בפסוק: "יֵשבוּ בַסֻכָּה לְמוֹ אָרֶב" (איוב לח, 40)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

גג העשוי מקש, מסוף או מחומר צמחי אחר, המוחזק על־ידי אבנים, חבלים או מוטות, או מפוזר מעל שכבות של בוץ או מעל קורות עץ. כיום נמצא בשימוש בעיקר בהקשר של חג סוכות, לתיאור הכיסוי העליון של הסוּכּה: סכָכָן סכָך כָּשֵר הוא (סוכה יז.)

באנגלית: plant roof
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

סוגה מיוחדת של תפילות ופיוטים שעיקרם בקשת סליחה מהאל, אלה הן תפילות מיוּחָדות הַנֶאמָרות מלפנֵי רֹאש השָנה עַד יום הכּיפּורים וכן בימי תענית: הכול כפי שאומרים בסוף הסליחות (רש"י תענית יד.)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

סעוּדָה שלִפנֵי הצום (על יסוד תענית ל.) הסעוּדה האחרונה שלפני תחילת צום יום הכיפּוּרים (גם הסעודה הראשונה שמפסיקה את הצום במוצאי יום כּיפּוּר)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

עשֶׂרת הימים בין ראש השנה ליום הכיפורים, המיועדים לתשובה ולחֶשבּון נפש (גם: בין כֶּסה לעשור)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

הימנעות ממאכל ומשתייה מטעמים דתיים או בריאותיים, ולפעמים הימנעות גם מכל תענוג: ויבקש דוד אֶת האלֹהים בעד הנער ויצום דוד צום (שמואל ב' יב, 17); והשחירו שיניו מן הצומות (ירושלמי ביצה ב, ח); המטופל התבקש להגיע לבדיקה בצום. בתקופת גלוּת בבל נקבעו עוד ארבעה ימי צום (כאֵבל על חורבן בית המקדש) (ראו: תענית)
באנגלית: fast
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
רֹאש הַשָּנָה

1. [תנ] (ביהדות) א' בתשרי היום הראשון בלוח השנה העברי, הנחוג במשך יומיים: בעשרים וחמש שנה לגלותנו בראש השנה בעשור לחֹדש (יחזקאל מ, א)
2. [תמ] ארבעה ראשי שנים: באחד בניסן - למלכים ולרגָלים; באחד באלול - למעשר בהמה; באחד בתשרי - לשנים, לשמיטה, ליובלות וכו'; בט"ו בשבט - לאילן: ארבעה ראשי שנה הם: באחד בניסן... באחד באלול... באחד בתשרי... באחד בשבט (ראש השנה א, א)
3. [תמ] המסכת השמינית בסדר מועד, שעניינה הלכות ראש השנה, סדר התקיעות והתפילות ודיני קידוש החודש
4. (בנצרות) החג הנחוג בתחילת ינואר והוא מקובל כראש השנה האזרחית
5. (באִסלם) היום הראשון בחודש מוחַרַם
6. (בבודהיזם) נחוג בחודש השני של סיום שמש החורף
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. (בַּהלָכה) הימנעוּת מוּחלטת מעבודה: וּבַיום השביעי שַבַּת שַבָּתון (שמות לא, 15)
2. כינוי ליום הכיפורים: שבת שבתון היא לכם ועִניתֶם את נַפשותיכֶם (ויקרא טז, 31)
3. [עח] (בהשאלה) חוּפשה מלאה שַבָּתוֹן
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
שׁוֹפָר

1. [תנ] כּלי נשיפה מקֶרן אַיִל: וְהַעבַרְתָּ שופַר תרוּעה בַּחֹדֶש הַשְבִעִי בֶּעָשור לַחֹדֶש ביוֹם הַכִּפּוּרים תַעבִירוּ שופָר בּכָל אַרצְכֶם (ויקרא כה, 9)
2. [עח] (בּהשאלה) אדם או כּתַב עת וכד' הנותנים בּיטוּי להַשקָפות של מפלגה וכד': עיתון זה הוא השופר של המפלגה
3. [תמ] כּלי להטיל בו גורלות או נדבות: שלֹשה עשר שופָרות... היו במקדש (שקלים ו, א)
4. [יב] שמָם של כַּמה מִטַעמי הנגינה המחבּרים במקרא: "שופר הָפוּך"; "שופר מיֻשָב"; "שופָר מוּרָם" (הורית פקורא);

באנגלית: horn, shofar
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. [תמ] בלשון חז"ל כינוי לחגים פּסח, שָבוּעות וסוּכּות (בהם עָלוּ לרגל לירוּשלים לפני חוּרבּן בַּיִת שֵני): על יסוד: שָלֹש רגָלים תָחֹג לי בַּשָנה (שמות כג, 14)
2.[תנ] שלוש פּעמים: מֶה עָשיתי לךָ כי הִכִּיתָני זה שָלֹש רגָלים (במדבר כב, 28)
אנגלית: three pilgrimage festivals
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
שְמִינִי עֲצֶרֶת [תנ]

חג החָל בעשׂרים ושניים בתשרי (היום השמיני מתחילת חג הסוּכּות): בַּיום הַשמיני עצֶרֶת תִהיֶה לָכֶם (במדבר כט, 35). יש לציין שיום זה הוא יום טוב בפני עצמו. בארץ נחוג בו גם יום שמחת תורה, ואילו בחוץ-לארץ נחוג יום שמחת תורה למחרתו
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. [עח] ברכה לַשָנה החדשה (עממי). לפני העידן הדיגיטלי נעשה שימוש בכרטיסי ברכה מיוחדים שנכתבו ונשלחו בדואר. כיום, נשלחים האיחולים לרוב באמצעות הרשתות החברתיות, דואל או מסרונים, אך המנהג עצמו ממשיך להתקיים: לקראת ראש השנה שולחים שנה טובה לידידים
2. [עח] בּרכה בין אנשים בִּפרוס השנה החדשה: בראש השנה מברך איש את רעהו בשנה טובה
3. [יב] שנת ברכה והצלחה: אָבינוּ מַלכֵּנוּ חַדֵש עָלֵינוּ שָנה טובה (ספרות ימי הביניים)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. [תנ] בַּקָשה מאלוהים או אמירת שֶבח לאלוהים, תחינה: חנני ושמע תפִלתי (תהילים ד, 2); זה סימן לתפילה, אם כיוון האדם לבו לתפילה, יהא מובטח לו שתפילתו נשמעת (מדרש רבה דברים, ב); שמע תפילתנו בעת נעילת שער (מלשון הפיוט); האב ישב ליד מיטת בנו הפצוע ושקע בתפילה לאל שיציל את בנו
2. [עח] טֶקס דתי שמתפּללים בו: החזן מזמר בשעת התפילה; לקראת בר המצווה שלו למד הנער את התפילות בעל פה
3. [יב] סידוּר, אוסף תפילות: תפילות ומחזורים

באנגלית: prayer
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. [תנ] מה שאדם עונֶה על שאלה, מַענֶה: ותשוּבתכם נשאר מעל (איוב כא, 34); היא השיבה תשוּבות ענייניות לשאלות אביה
2. [עח] פִּתרון לחידה או לבעיה: השוטר מצא את התשוּבה לחשדותיו בראותו את העדויות בזירת הפשע
אנגלית: replay, answer, respons
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

שֵם תפילה הנאמרת בראש השנה: ליד מִקוֵוה מַים תוך כדי ניעור שוּלי הבגד - סֵמל להתנערות מן החטא ולחזרה בתשובה. שם התפילה על-פי הפסוק המובא בה: "ותשליך במצֻלות יָם כל חַטאֹתָם (מיכה ז, 19)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
תִּשְׁרֵי [תמ]

שֵם החודֶש הראשון בשנה העברית לפי חז"ל או החודש השביעי בַּשנה לפי המקרא. במקרא מכונה גם יֶרַח הָאֵיתָנים. בחודש תִשְרֵי חל ראש השנה. מזלו מאזניים. "בתשרי נברא העולם" (ראש השנה, עמוד ח)

באנגלית: Tishrei
≋ כל הזכויות שמורות לאיתאב © 2020 | פיתוח: Dynamic Network Applications