1. פקוּדה או חוק שיֵש בהם כדי להכבּיד על הזכוּיות או לפגוע בָּהן וכד': גזרה היא מלפני שווה בכל אדם (ספרי פרשת דברים)
2. תקנת איסור של חכמים, המשמשת סייג לחוקי התורה: אין גוזרין גזרה על הציבור אלא אם כן רוב ציבור יכולין לעמוד בה (בבא קמא עט); אין הציבור עומד בפני הגזרה החדשה אנגלית: regulation
(בפילוסופיה) גורל, מה שנגזר על האדם מלמעלה: ואני סבור, שאין לך מנוס מחקור בשאלות הגזרה והבחירה (רבי יהודה אבן תיבון, הכוזרי ה יט) אנגלית: fate, destiny
(בדקדוק) קבוצת מילים שֶיֵש לשורשיהן תכוּנות משוּתפות, כגון - גִזרַת השלֵמים (כתב, שמר), גִזרַת נל"י/ה (פני/ה, קני/ה) וכד' אנגלית: verb type, type of paradigm
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה