דעת פירוש

1. [תנ] ידיעה, חָכמה, תבוּנה:
בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה (שמות לא, 3);

2. [תמ] כּוָונה, מחשבה לעשות דבר-מה: שדעתו להחזיר אבל אין דעתו להחזיר - אסור (שבת לח);

3. (על, ב-) דֵעה, עֶמדה התלוּיה בַּגישה האישית לעניָין: ערכי הדור הקודם לעתים אינם מתקבלים על דעת הבנים; אין בדעתו להתנצל בפניו;

4. [תנ] מחשבה, תשׂוּמֶת לֵב, כַּוָונה: "אשר ירצַח.... בִּבלִי דַעַת" (דברים ד, 42);

5. [יב] (בקבלה) אחת מעשׂר הספירות: כֶּתר, חכמה, בינה, דעת וכו'
אנגלית: knowledge, wisdom, mind

***