1. [תמ] אחד משניים שהם זוּג: שכָּך היו כותבין (שתי אותיות) על קַרשי המִשכָּן, לֵידַע איזהוּ בֶּן זוּגו (שבת יב, ג) 2. [עח] ארוס, חתן, בעל או הזָכָר ביחס לנקֵבה בבעלי חיים 3. [עח] חָבֵר, בן לוָויה: זהו בן זוגי לריקוד
בן זוג פרוש | בן זוג פירוש | בן זוג מילון | בן זוג הגדרה מילונית | בן זוג מילון עברי | בן זוג מילון אנציקלופדי | בן זוג אנציקלופדיה | בן זוג תרגום בן זוג פירוש השם | בן זוג פירוש המילה | בן זוג משמעות המילה | בן זוג ביטויים | בן זוג דקדוק | בן זוג לשון | בן זוג ניבים | בן זוג אטימולוגיה בן זוג מילים נרדפות | בן זוג ניגודים | בן זוג חריזה | בן זוג חרוזים | בן זוג צירופים | בן זוג פתגמים | בן זוג ניבים | בן זוג תחביר בן זוג ביטויים | בן זוג ציטוטים | בן זוג ראשי תיבות
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה