אֲבָל פירוש

1. [תנ] אך, אוּלם, בּרם, אלא: אבל בן אין לה (מלכים ב' ד, 14); לשון דרומי הוא אבל - ברם (מדרש רבה בראשית א, 3); הגענו באיחור אבל הבאנו בשורות טובות

2. [תנ] אכן, בּאמת, אמנם: אבל אשמים אנחנו (בראשית מב, 21)

3. [עח] הסתייגות, ביטוי המַבּיע קבלת טַענה עם הצגת דעה הטוענת נגד ההשוואה הנתונה: אתה צודק, אבל שכחת דבר אחד

4. אוּלם (בניגוּד למה שקדם), כאמור בפסוק: "אבל אשה אלמנה אני" (שמואל ב' יד, 5)

5. אכן, באמת, אמנם (בדרך-כלל בתחילת משפט), כאמור בפסוק: "אבל שׂרה אשתך יֹלדת לך בן" (בראשית יז, 19)
אנגלית: but

***