אָוון, אָוֶן [תנ] פירוש

1. רֶשע, עָוֶול, מִרמה, אי-צֶדק: מעשיהם מעשי אוֶן ופֹעַל חמס בכפיהם (ישעיה נט, 6); לא הבִּיט אָוֶן בְּיַעקֹב" (במדבר כג, 21);

2. אסון, צרה, רעה: ימיטו עלי אוֶן ובאף ישׂטמוני (תהילים ה, 4); ומשמיעַ אָוֶן מֵהַר אֶפְרָיִם (ירמיה ד, 15);

3. כזב, שקר: התרפים דִבּרו אוֶן (זכריה י, 2);

4. אליל, עבודה זרה: מברך אוֶן (ישעיה סו, 3);

5. כינוי גנאי למקומות שהיו מרכזי עבודה זרה: בַּחוּרי אָוֶן ופי בֶסֶת בחרב יִפֹּלוּ (יחזקאל ל, 17); לעגלות בית אוֶן יגורו שְכַן שֹמרון (הושע י, 5)
אנגלית: evil, lie, disaster

***