אויב, אוֹיֵב2 [תנ]
שָׂנֵא, נוהג כאויב, מתיַיחֵס באיבה
אויב, אוֹיֵב2 [תנ] פירוש
שָׂנֵא, נוהג כאויב, מתיַיחֵס באיבה: כִּי אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמַע בְּקֹלוֹ וְעָשִׂיתָ כֹּל אֲשֶׁר אֲדַבֵּר וְאָיַבְתִּי אֶת אֹיְבֶיךָ וְצַרְתִּי אֶת צֹרְרֶיךָ (שמות כג, 22); וַיְהִי שָׁאוּל אֹיֵב אֶת דָּוִד כָּל הַיָּמִים (שמואל א' יח, 29)
אנגלית: relate with animosity
***
אויב פרוש | אויב פירוש | אויב מילון | אויב הגדרה מילונית | אויב מילון עברי | אויב מילון אנציקלופדי | אויב אנציקלופדיה | אויב תרגום
אויב פירוש השם | אויב פירוש המילה | אויב משמעות המילה | אויב ביטויים | אויב דקדוק | אויב לשון | אויב ניבים | אויב אטימולוגיה
אויב מילים נרדפות | אויב ניגודים | אויב חריזה | אויב חרוזים | אויב צירופים | אויב פתגמים | אויב ניבים | אויב תחביר
אויב ביטויים | אויב ציטוטים | אויב ראשי תיבות
מילון אבניאון
טעות \ הערה