אלה
שורש של הערכים אלוהַּ, אלוהוּת, אלוהי, אלוהים, אלוהימי, הַאלָהה, מַאליהַּ
אֵלָה .1 [תנ] סוג של עצים ושל שׂיחים דו־ביתיים ממשפחת האלתיים - מעצי היער והחורש החשובים בארץ ישראל. העלים מסורגים ומנוּצים, הפרחים קטנים, מחוסר עלֵי כותרת וערוכים באשכולות או במַכבְּדים; בעת הפריחה ובעונת השלכת בולט הצבע האדום. הפרי הוא גלעין כדורי קטן ובעל ציפה רווּיה שׂרָף ריחני המשמש לבורסקאות ולהפקת שמן לטיפול בפצעים, בדלקת סִמפונות וכד'
אַלָּה [תמ] מקל קצר וכבד שראשו מעוּבֶּה. משמש בעיקר לענישה ולהלקאה (כגון בידי שוטר)
אָלָה [תנ]סוג מיוחד של שבועה, של בקשה או של הבעת מִשאֶלת קללה, שתבוא רעה על איש מסוים, כגון למֵפר ברית או לנשבָּע לשקר
אל"ה
אי לָאו הָכֵי
אלָהּ
אלוֹהַּ, אלוהים, כאמור בפסוק
מילון אבניאון
טעות \ הערה