אלה
שורש של הערכים אלוהַּ, אלוהוּת, אלוהי, אלוהים, אלוהימי, הַאלָהה, מַאליהַּ
אֵלָה .1 [תנ] סוג של עצים ושל שׂיחים דו־ביתיים ממשפחת האלתיים - מעצי היער והחורש החשובים בארץ ישראל. העלים מסורגים ומנוּצים, הפרחים קטנים, מחוסר עלֵי כותרת וערוכים באשכולות או במַכבְּדים; בעת הפריחה ובעונת השלכת בולט הצבע האדום. הפרי הוא גלעין כדורי קטן ובעל ציפה רווּיה שׂרָף ריחני המשמש לבורסקאות ולהפקת שמן לטיפול בפצעים, בדלקת סִמפונות וכד'
אַלָּה [תמ] מקל קצר וכבד שראשו מעוּבֶּה. משמש בעיקר לענישה ולהלקאה (כגון בידי שוטר)
אָלָה [תנ]סוג מיוחד של שבועה, של בקשה או של הבעת מִשאֶלת קללה, שתבוא רעה על איש מסוים, כגון למֵפר ברית או לנשבָּע לשקר
אלָהּ
אלוֹהַּ, אלוהים, כאמור בפסוק
אַלָה1
ראה: אֵלָה
מילון אבניאון
טעות \ הערה