אֵם [תנ] ¹ פירוש

1. [תנ] הנקֵבה בּהורים; אישה שיש לה בן או בת: עַל כֵּן יַעֲזֹב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ (בראשית ב 24); הניח חיק אמו וחיבק חיק נכרייה (ירושלמי מועד קטן ג, ה)

2. [תנ] נקֵבה בּבַעלֵי החיים שיָלדה ולָדות: וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרֹחִים (דברים כב 6); שמין עגל עם אמו (בבא מציעא ה, ה)

3. [תמ] אישה שיָצאוּ ממנה שֵבֶט או עַם, אחת מארבע האימהות: שרה, רבקה, רחל ולאה: ורבקה הייתה מן האימהות (מדרש רבה בראשית 50)

4. [תמ] הרֶחֶם שהעוּבָּר נִמצא בּו: חותכין את האם שלה בשביל שלא תלד (בכורות ד, ד) (תנו דעתכם להבדל בין אֵם לבין הֵם)
אנגלית: mother; womb

***