אֵת2, אֶת [תנ] עִם (מילת יַחַס לציון יחד) - בּעיקָר בצורות הנטייה
אַתְּ
[תנ] כינוי הגוף השֵני לנקבה יחידה
אַתְּ פירוש
1. [תנ] כינוי הגוף השֵני לנקבה יחידה: בת מי את (בראשית כד, 23); את עושה שלך ואני עושה שלי (מדרש רבה במדבר ד)
2. (במקרא ובעיקר בלשון חכמים) גוּף שֵני לזָכר, כגון בביטוי - אַת פּתַח לו בוא לעזרתו, הדריכהו: ושאינו יודע לשאול, את פתח לו (הגדה של פסח)
***
את פרוש | את פירוש | את מילון | את הגדרה מילונית | את מילון עברי | את מילון אנציקלופדי | את אנציקלופדיה | את תרגום
את פירוש השם | את פירוש המילה | את משמעות המילה | את ביטויים | את דקדוק | את לשון | את ניבים | את אטימולוגיה
את מילים נרדפות | את ניגודים | את חריזה | את חרוזים | את צירופים | את פתגמים | את ניבים | את תחביר
את ביטויים | את ציטוטים | את ראשי תיבות
מילון אבניאון
טעות \ הערה