בוחר, בּוֹחֵר¹ [תנ] פירוש

1. מחליט על דבר או על אדם שהם המתאימים לתכלית מסוּימת, מעדיף, מבכֵּר: וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם כִּי טֹבֹת הֵנָּה וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ (בראשית ו, 2); אתה בחרתנו מכל העמים (מלשון התפילה); חברי היה בוחר תמיד לדבר בסגנון רך על גבול ההתחנחנות;

2. מברר את הרצוי או את הטוב: וּבָחֹר אֹתוֹ מִכָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לִי לְכֹהֵן לַעֲלוֹת עַל מִזְבְּחִי לְהַקְטִיר קְטֹרֶת לָשֵׂאת אֵפוֹד לְפָנָי וָאֶתְּנָה לְבֵית אָבִיךָ אֶת כָּל אִשֵּׁי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (שמואל א, ב, 28) (ראה גם: בחירה);

3. בּוחֵן: הִנֵּה צְרַפְתִּיךָ וְלֹא בְכָסֶף בְּחַרְתִּיךָ בְּכוּר עֹנִי (ישעיה מח, 10)
אנגלית: chooses; testing

***