בּוֹר³ [מש] פירוש

בורן, יסוד כימי אל-מתכתי המוּכָּר בצורה גבישית שחורה, מבריקה וקשה מאוד, ובצורת אבקה צהובה־ירקרקה. מצוי בכמות זעירה בכדור הארץ ונפוץ בעיקר בצורת מינרלים טבעיים. משמש לחישול פלדה, לייצור אמייל וזכוכית בּכוּרים אטומיים. נקודת התכה: co

23.00, נקודת רתיחה: co 2.550, צפיפותו 342., מספרו האטומי 5 ומשקלו האטומי 811.0. מופק באלקטרוליזה של אשלגן כלורי או בחיזור תֶרמי של תרכובות אחרות. סימנו: B
אנגלית: boron

***