בלם
שורש של הערכים בּולֵם, בָּלוּם, בּלימה1, בֶּלֶם, בַּלָם, מבוּלָם, נִבלָם
בַּלָּם [עח] 2 <בלם> (בספורט) שחקן שאמור להדוף התקפות לשער; איש הממוּנה על עיכּוּב ועצירה, כגון במשׂחק כדור-רגל, מי שבּולם את הגול
בֶּֿלֶם [עח]הֶתקֵן עצירה ברֶכב, דַוושַת הבּלימה, מַעצור (בלשון עממית
בָּלַם
ראה: בּוֹלֵם