1. [תנ] מַרדָן, עיקֵש, שאֵינו מצַיֵית להורָיו, סרבן, אינו מקבל מרוּת: בן סורֵר ומורה (דברים כא 18); ואתם סוררים עוד ומורים, עַם נָבָל! (ספרות ימי הביניים)
2. הסָר מן הדרך הטובה ומרבֶּה בזלילה ובסביאה, הולֵל
3. [תמ] (בַּהלָכה) בֵּן הגונֵב מִאָביו וזולֵל וסובֵא
אנגלית: rebellious son, stubborn son
מילון אבניאון
טעות \ הערה