בּר הָכֵי, מוּמחה, בָּקי בּדָבר: ואוּמות העולם אינם בּנֵי כָּך (ספרות ימי הביניים)
בֶּן כִּלאַיִים
1. צמח או בעל חיים שנוצרו מזיווג שני פרטים בני זנים שונים של אותו המין או של שני מינים השונים מבחינה גנטית, והם בעלי תכונות המאפיינות את שני הזנים. בן הכלאיים הוא על־פי־רוב חסון יותר
2. [עח] סלע שנוצר בערבוב של שתי מַגמות או בהתמזגות של סלע פֶּרץ אחד באחר
מילון אבניאון
טעות \ הערה