בָּקוּעַ [תמ]
<בקע> חצוי, מבוקע, סדוק
בָּקוּעַ [תמ]
פירוש
חצוי, מבוקע, סדוק: רואה את ההר כאילו בקוע לפניו (תוספתא עירובין ד, יא); שהיה מאוס עליה משום שהוא בקוע ושבור (ספרות ימי הביניים)
***
בקוע פרוש | בקוע פירוש | בקוע מילון | בקוע הגדרה מילונית | בקוע מילון עברי | בקוע מילון אנציקלופדי | בקוע אנציקלופדיה | בקוע תרגום
בקוע פירוש השם | בקוע פירוש המילה | בקוע משמעות המילה | בקוע ביטויים | בקוע דקדוק | בקוע לשון | בקוע ניבים | בקוע אטימולוגיה
בקוע מילים נרדפות | בקוע ניגודים | בקוע חריזה | בקוע חרוזים | בקוע צירופים | בקוע פתגמים | בקוע ניבים | בקוע תחביר
בקוע ביטויים | בקוע ציטוטים | בקוע ראשי תיבות