1. מילה המצַיֶינֶת שהנֶאמָר בסמוּך לאחריה שווה בּמעמדו לדָבָר אַחֵר שנזכּר בַּהֶקשר או מוסיף עליו; אף, נוסף על-, עוד: "וַתֹּאכַל ותתן גַם לאִישָה עִמָּה" (בראשית ג, 6);
2. ביחד עם;
3. [בין פועל להכפלת שורשו או בין שני פעלים או שני שמות] תוספת להדגשה או לציון הדרגה: "נפתלתִּי עִם אחֹתִי גם יָכֹלְתִּי" (בראשית ל, 8);
4. אפילו (בייחוד במשפטי שלילה): "גַם אֶת הטוב נקבל ואת הרע לא נקבל" (איוב ב, 10);
5. רק, דווקא: "כי עתה גם אוֹתְכָה הָרַגְתִּי" (במדבר כב, 33);
6. [לפני כינוי הגוף] כאחד, יחד: "למה אֶשְכַּל גם שניכם" (בראשית כז, 45);
7. אף, כְּזה כן זה: "וצִלָה גם היא יָלדָה" (בראשית ד, 22)