דוב, דֹּב
[תנ] יונק טורף ממשפחת הדוביים, בעל גוּף כּבֵד ושָׂעיר. ניזון מן החי וּמן הצומח ותפוצתו עולמית. בסוג קיימים שלושה מינים
דוב, דֹּב פירוש

דוב ההימלאים
1. [תנ] יונק טורף ממשפחת הדוביים, בעל גוּף כּבֵד ושָׂעיר. ניזון מן החי וּמן הצומח ותפוצתו עולמית. בסוג קיימים שלושה מינים: דוב שחור, דוב לָבָן ודוב חום: ותצאנה שתַיִם דֻּבּים מן היער (מלכים ב' ב, 24)
2. (בהשאלה) מסורבל, כבד תנועה
3. (בבורסות) כינוי לאדם המפקפק בעתידו של השוק ומאמין שהכלכלה, השוק, נייר ערך או מטבע מסוימים ייפלו, והוא פועל בהתאם לאמונתו זו (ההפך:
שור) (עממי)
אנגלית: bear
***
דוב פרוש | דוב פירוש | דוב מילון | דוב הגדרה מילונית | דוב מילון עברי | דוב מילון אנציקלופדי | דוב אנציקלופדיה | דוב תרגום
דוב פירוש השם | דוב פירוש המילה | דוב משמעות המילה | דוב ביטויים | דוב דקדוק | דוב לשון | דוב ניבים | דוב אטימולוגיה
דוב מילים נרדפות | דוב ניגודים | דוב חריזה | דוב חרוזים | דוב צירופים | דוב פתגמים | דוב ניבים | דוב תחביר
דוב ביטויים | דוב ציטוטים | דוב ראשי תיבות