דּוֹחֶה1
<דחי/ה> .1 [תמ] קובֵע מועֵד מאוּחר יותר (לישיבה, לִמסיבה וכד')
דּוֹחֶה1 פירוש
1. [תמ] קובֵע מועֵד מאוּחר יותר (לישיבה, לִמסיבה וכד'): תשעה באב שחל להיות בשבת היה ודחינוהו לאחר השבת (מגילה ה)
2. [עח] מַבּיעַ אי-הַסכָּמה: הוא דחה את ההצעה
3. [תמ] מַרחיק, מסלק: חָבֵר ונעשָׂה גבאי דוחין אותו מחבֵרוּתו (תוספתא דמאי ג, ד)
4. [תנ] דוחף, הודף: דָחֹה דחיתני לנפֹּל וה' עזָרָני (תהילים קיח 13)
אנגלית: postpone; reject; turn down
***
דוחה פרוש | דוחה פירוש | דוחה מילון | דוחה הגדרה מילונית | דוחה מילון עברי | דוחה מילון אנציקלופדי | דוחה אנציקלופדיה | דוחה תרגום
דוחה פירוש השם | דוחה פירוש המילה | דוחה משמעות המילה | דוחה ביטויים | דוחה דקדוק | דוחה לשון | דוחה ניבים | דוחה אטימולוגיה
דוחה מילים נרדפות | דוחה ניגודים | דוחה חריזה | דוחה חרוזים | דוחה צירופים | דוחה פתגמים | דוחה ניבים | דוחה תחביר
דוחה ביטויים | דוחה ציטוטים | דוחה ראשי תיבות
מילון אבניאון
טעות \ הערה