דּוֹמֵם1
תנ] שותֵק, מַחריש
דּוֹמֵם2 [יב] <דמם> חומֶר שאינו אורגָניזם, וחוּקי החיים אינָם חָלים עליו
דּוֹמֵם3 <דמם> סוג דגי ים ממשפחת הדוממים בסדרת הדוממאים
אנגלית
דּוֹמֵם1 פירוש
1.[תנ] שותֵק, מַחריש: אך לאלהים דֹמי נפשי (תהילים סב 6); הילד עמד דומם מול חבֵרו, ולא הוציא מילה
2. [תנ] עומד בלי תנוּעה: וַיִדֹּם השֶמֶש ויָרֵחַ עָמד (יהושע י 13); הסוס עמד דומם כשהפרש הוציא את רגליו מהארכופים וירד (תן דעתך שהצורה דומֵם היא גם עבר של מדומֵם)
3. פּוסֵק, כָּלֶה: "קָרְעוּ ולא דָמּו" (תהילים לה, 15)
אנגלית: immobile, standstill
***
דומם פרוש | דומם פירוש | דומם מילון | דומם הגדרה מילונית | דומם מילון עברי | דומם מילון אנציקלופדי | דומם אנציקלופדיה | דומם תרגום
דומם פירוש השם | דומם פירוש המילה | דומם משמעות המילה | דומם ביטויים | דומם דקדוק | דומם לשון | דומם ניבים | דומם אטימולוגיה
דומם מילים נרדפות | דומם ניגודים | דומם חריזה | דומם חרוזים | דומם צירופים | דומם פתגמים | דומם ניבים | דומם תחביר
דומם ביטויים | דומם ציטוטים | דומם ראשי תיבות
מילון אבניאון
טעות \ הערה