הילה, הִלָּה [עח] ¹ פירוש

1. זיו, נוגה: עטֶרת זוהַר הנראית לפעמים מסביב לשֶמש או לירֵח - בדרך-כלל כאשר השמים מכוסים עננים, עקב החזר של האור הפוגע בהם או שבירתו

2. (באמנות הנוצרית) עטרת זוהר על ראש הקדושים: - נובעת מן האמונה כי בזמן העתיק יכלו בני האדם לראות הקרנה מדמותו של אדם קדוש או מראשו

3. (בהשאלה) מראֶה של אוֹשר או של כבוד או של תהילה וכד'; ההילה שנוצרה סביבו הייתה מתוקף תפקידו ולא בגלל אישיותו (תנו דעתכם להבדל בין הִילָּה לבין עִילָּה)
אנגלית: halo, aura

***