זְמַן, זְמָן¹ פירוש

1. [עח] מֶשך רָצוּף של המציאוּת (דַקות, שָעות, יָמים, שָנים וכד'): הסרט נמשך זמן רב - כשלוש שעות; מי שאומר שהזמן מעלה ארוכה לכל הפצעים טועה

2. [תנ] עֵת, מועֵד: לכל זמן ועת לכל חֵפץ (קוהלת ג, 1); היה קורא בתורה והגיע זמן מקרא (ברכות ב, א);

3. [עח] משַמֵש בּהורָאת פּנַאי (זמן פָּנוּי), כּגון: אֵין לי זמַן;

4. [תמ] חג, מועֵד: ברוך מקַדֵש השַבָּת וישראל והזמנים (תוספתא ברכות ג, טו); חגים וזמנים לששון (מלשון התפילה);
5 [יב] גורל, תַהפּוּכות החיים: ואם כּוּר הזמן שֶבַע בּחָרו ויהרוס כל אשר יִבנֶה (מלשון הפיוט)
אנגלית: time

***