חִידָה¹ פירוש

1. [תנ] שאלת שעשוע שיש בפתרונה משום חידוד (לבחון את חריפות המחשבה של הנשאל וכד'), שאלת ניחוש: ויאמר להם שמשון: אחודה נא לכם חידה (שופטים יד 14-12)

2. [תנ] סוד, תעלומה, דָבר לא מובן, דבר סתום ומופלא: עז פנים ומבין חידות (דניאל ח 23); האיש המוזר הוא בגדר חידה

3. [תנ] מָשל, אָלֵגוריה: בן אדם חוד חידה ומשֹל משָל אל בית ישראל (יחזקאל יז 1)

4. [תנ] (בספרות) סוג ספרותי עתיק המצוי כבר בתנ"ך חידות שלמה, חידות שמשון לפלשתים ועוד, הקרוב למשל באורכו, בצורתו וברעיונו. התפתח מהחידה העממית שבעל־פה
אנגלית: enigma, puzzle

***