חַיידַק, חַיְדַּק [עח] פירוש

1. אורגניזם חד-תאי הנחשב לאורגניזם הפשוט ביותר: התרבותו על־ידי חלוקת תא פשוטה או רבייה אל־מינית על־ידי נבגים. לעתים קיימת רבייה מינית. נמצא במקומות גידול רבים: באדמה, בחלב ובגוף בעלי חיים וצמחים - בכמויות גדולות. מפורסם בעיקר כגורם מחלות או תסיסה וכד' (בלועזית - מיקְרוֹבּ או בַּקְטֶרְיָה): ההידַבּקוּת בחיידק הטורף מסוכנת מאוד

2. (בהשאלה) דימוי המבטא מצב שבו אדם נתפס לפעילות או אומנות מסוימת ואינו יכול או רוצה להשתחרר ממנה: חברי נדבק בחיידק הספורט (השווה: נגיף)
אנגלית: microbe, bacterium

***