חניך פירוש

1. [יב] תלמיד, מתלמד: שאו שלום לדודי, ויקח נא ברכה מחנִיכוֹ (מלשון הפיוט);

2. [עח] שוליה, עוזר מתאמן, מתלמד שנמצא בפיקוחו של בעל ניסיון (בלועזית - סְטַזֵ'ר): החָניך מקבל שכר זעום על עבודתו;

3. [תנ] אדָם מאוּמָן וּמלוּמָד לתַפקיד מסוּיָם: וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ (בראשית יד, 14);

4. [עח] חייל בתקופת אימוניו בקורס: כל חניכי הקורס היו חיילים ממושמעים;

5. [עח] (ביחסי עבודה) נער(ה) הלומד(ת) מקצוע באמצעות עבודה מעשית מודרכת במפעל, במשולב עם לימודים עיוניים ומקצועיים, לפי תנאים שנקבעו בתקנות בדבר מקצוע חניכות מוכר, בהתאם לחוק החניכות תשי"ד 1954, או לפי הסכם מיוחד על לימוד מקצוע בענפים שעדיין לא נכללו בחניכות מוכרת על פי חוק;

6. תלמיד קורס או השתלמות או בית ספר, כנגד עובד המקבל משכורת מופחתת בגלל גילו הצעיר שאינו חניך אלא עובד צעיר;

7. [תנ] עֶבֶד לוחֵם: ויָרֶק את חנִיכָיו ילִידֵי בֵּיתו (בראשית יד, 14). נער זה אוּמַן לשָרֵת את אדוניו, לצאת בצבא וללוותו במלחמותיו (ראו גם: טירון, שוליה)
אנגלית: apprentice

***