חָרֵב 1 [תנ]
מושמד, נהרס, נעשׂה חורבן
חָרֵב 1 [תנ] פירוש
1. מושמד, נהרס, נעשׂה חורבן: והעיר הזאת תֶחרַב מאין יושב (ירמיה כו 9); מיום שחָרַב בית המקדש לא נראית רקיע בטהרתה (ברכות נט.); מַראֶה עיר חרֵבה הוא מראה עגום
2. משמיד, הורס: חִרְבוּ כל פָרֶיהָ, יֵרְדוּ לטבח (ירמיה נ 27); זרע מרעים הקיפוני כזאבים, חָרבוּ מקדשי וסבובני פרים רבים (מלשון הפיוט)
אנגלית: devastated
***
חרב פרוש | חרב פירוש | חרב מילון | חרב הגדרה מילונית | חרב מילון עברי | חרב מילון אנציקלופדי | חרב אנציקלופדיה | חרב תרגום
חרב פירוש השם | חרב פירוש המילה | חרב משמעות המילה | חרב ביטויים | חרב דקדוק | חרב לשון | חרב ניבים | חרב אטימולוגיה
חרב מילים נרדפות | חרב ניגודים | חרב חריזה | חרב חרוזים | חרב צירופים | חרב פתגמים | חרב ניבים | חרב תחביר
חרב ביטויים | חרב ציטוטים | חרב ראשי תיבות
מילון אבניאון
טעות \ הערה