<טבע>. ארמית: טיבעָא, ערבית: טיבַּאע. <טבע> הוא שורש הומוני בעל שלוש משמעויות שונות: שקיעה, יצירת צורה, טבעת, שאין קשר ביניהם
אגָבָה, אופֶנְסִיבָה, אוקְטָבָה, איניציָטיבה, אַלְטֶרְנָטִיבָה, אֶקְזֵקוטִיבָה, בַקְלָוָוה, גֶבַע, גובַה, גויָבָה, דירֶקְטִיבָה, דֵפֶנְסִיבָה, הָבָה, טָבַא, טֶבַע, כובַע, לָבָה, פֶרְסְפֶקְטִיבָה, פרֵרוגָטיבה, צֶבַע, קֶבַע, רֶבַע, רובַע, רֵזֶרְבָה, שֶבַע, שׂובַע, שֶווַע, אֵיתָנֵי הטֶבַע, בדֶרֶך הטֶבַע, בחֵיק הטֶבַע, חֵיק הַטֶבַע, חָכמַת הַטֶבַע, כוחות הטֶבַע, מַדעֵי הטֶבַע, פְגָם מִטֶבַע, שמורַת טֶבַע, שֶלא כדֶרֶך הטֶבַע
להרחבה ראה:
אמצאה,
אורכידאה,
אדרבא,
אבא,
אגבה,
אופנסיבה,
אריגה,
אומגה,
אבדה,
אוטוסטרדה,
אגוזה,
אוסמוזה,
פרסטיז'ה,
אבחה,
אחא,
אמיתה,
אוטוריטה,
אווזיה,
אבולוציה,
אבוקה,
אחלה,
אדמה,
אגזמה,
אביונה,
אוקרינה,
אביסה,
אליפסה,
אבעבועה,
אסופה,
אירופה,
איפָה,
נימפה,
אומצה,
בוקיצה,
אברה,
אוברטורה,
אוושה,
חושה
מילון אבניאון
טעות \ הערה