טוֹעֵן ² פירוש

1. [תמ] צריך, מוטל עליו: ניתז מן הצוואר על הבגד, יכול יטעון כיבוס? (ספרא פרשת צו)

2. [עח] משמיע טַענה, מַבּיע הנחה: היא טוענת שדבריו אינם נכונים

3. [תמ] תובע, דורש את המַגיע לו: היה טוענו מנה ולא היה חייב לו אלא חמישים זוז (תוספתא שבועות ה, ב); הוא טוען לחזָקה על בִּתו

4. [תמ] אומר דברי הסבר או הצטדקות בהיותו נתבע

5. [יב] מַקשֶה, משמיע דברים כנגד-: טוען בבית-דין ממה שהוא רוצה וחוזר אחרי כן לטעון דברים אחרים לתָרֵץ דבריו הראשונים (רש"י בבא בתרא לא); אמר לו: אִם לא תמכרנו לי אכבוש שטר-שׂכירוּת ואֶטעַן שהוא לָקוּחַ בידי (רמב"ם הלכות מכירה י, ד)
אנגלית: need; demand; justify; make it hard

***