יוֹעֵץ² פירוש

1. [עח] מוּפקָד על יִיעוּץ בעִניין מסוּיָם, במשׂרד, במוסד וכד': היועֵץ המשפטי לממשלה מסר את חוות דעתו לראש הממשלה

2. [תנ] בעל משׂרה רשמית בחצַר המלכות בימי קדם, שנתן עצות והדרכה: אחיתֹפל הגילֹני יועֵץ דוד (שמואל ב' טו 12); ואשיבה שֹפטַיִך כבראשונה ויֹעצַיִך כבתחילה (ישעיה א 21)

3. [תנ] נותן עצות: וברב יועצים תקום (משלי טו 22); יועֵץ - שיודע לעָבֵּר שנים ולקבוע חודשים (חגיגה יד); הרופאה הזאת היא היועֶצֶת הרפואית שלי
אנגלית: adviser

***