יַנְשׁוּף, יַנְשׁוֹף פירוש

1. [תנ] עוף לילה טורף ממשפחת הינשופיי םמסדרת דורסי הלילה: בולט בשתי ציציות נוצה מעל אוזניו. שוכן עצים וחורבות. ינשוף העצים חורֵף בישראל. צבעו חום אפור מנוקד, והוא יוצא לטרף עם ערב. ניזון מיונקים קטנים. גודלו כשלושים וחמישה ס"מ, עיניו צהובות. שוכן בּחָרבות ובחורשות; וְיַנְשׁוֹף וְעֹרֵב יִשְׁכְּנוּ בָהּ (ישעיה לד 11). נמנה עם העופות הטמאים האסורים באכילה (ויקרא יא 17)
.

2. [עח] (בשל דמיון הצליל) מכשיר משטרתי לגילוי אלכוהול אצל נהגים על ידי נשיפה לתוכו
אנגלית: owl

***