כבש פירוש

שורש שלה הערכים: כָּבוּשׁ, כּביש, כּבישה, כֶּבֶש, כִּבשון, כִּבשָן, כּובֵשׁ, כּיבּוּש, מכַבֵּש, מַכבֵּש, מכוּבָּש, נִכבָּש

***

שורש של הערך: כֶּבֶשׂ

***

1. [תנ] מישור משופע לעלייה למקום מוגבה ולירידה ממנו המגשר בין משטחים במפלסים שונים. משמש להעלאת משאות, או להקל על נכים: כֶבֶש בַזהב לַכִּסא מָאֳחזִים (דברי הימים ב' ט, 18)

2. [תנ] תל עפר בדרומו של מזבח העולָה, היורד מראש המזבח עד הארץ, ודרכו היו הכוהנים עולים על המזבח

3. [עח] מדרגות מיטלטלות המשמשות גישה לדלת הראשית של מטוס (גם: כבש מדרגות)

4. [עח] דרך משופעת המחברת שתי דרכים ראשיות או משמשת גישה או יציאה של גשר, מנהרה או אזור חנייה (בלועזית - רמפה)
אנגלית: ramp

***

כבישה, הבלגה, ריסון עצמי: פניו לכֶּבֶשׁ ולא לתגובה
אנגלית: forbearance

***

כבשון, סוד (ראו גם: כבשון)
אנגלית: mystery, secret

***

ירק או פרי כבושים: הכובש שלושה כבשים בחבית אחת (שביעית ט, ה); ותורמין זיתי שמן על זיתי כבש (תרומות ב, ו)
אנגלית: pickled

***

1. התקן (כגון גושים או טריזים מעץ) המושמים במקביל לכביש כדי שהתנועה תוכל לעבור מעל זרנוק

2. השטח המרכזי של מבצר המוקף בחומה או בתעלה

***

1. סוג של יונק מעלה גרה מתת-משפחת היעלים, שמרבים לגדלו בשל חלבו, בשרו וצמרו. בסוג כמה מינים, הנבדלים זה מזה בצורת הקרניים, בצבע השערות ובצורת הזנב. הכבשה דומה לעז אך גופה מוצק יותר. הקיבה מורכבת מארבעה חלקים כמו אצל יתר מעלי גרה. הכבש מסוגל להתקיים גם במדבריות ובהרים בעדרים. תפוצתו כלל-עולמית: ואם כבש יביא קָרבנו (ויקרא ד, 32); מראש הגבעה אנחנו שומעים את פעמוני הכבשים המצלצלים באור הדמדומים

2. סמל התמימות וחוסר הישע: ואני ככבשׂ אלוּף יוּבל לִטבוֹח (ירמיה יא, 19)
אנגלית: sheep

***

מרבה לכבוש ארצות: אלכסדר מוקדון היה גדול הכבשים בעולם הקלאסי
אנגלית: conqueror

***

עוסק בכבישת ירקות או פֵּרות: הדוד שלי עובד בבעת חרושת לשימורים ככַּבָּשׁ זיתים
אנגלית: pickle vegetable

***

ראה: כּובֵש

***

ראה: מְכַבֵּשׁ

***