1. תופֵס, משתלט (על אֵזור) בּמִלחמה או בדרך אחרת נִכבְּשָה הָאָרֶץ לִפנֵיכֶם" (במדבר לב, 29)
2. מהַדֵק, לוחץ
כבש את האבן על גבי הטלית (אהלות ח, ה); החקלאי כבש את החציר לערמות
3. מכניע, משַעבּד
לכבֹּש לעבדים ולשפחות לכם (דברי הימים ב' כח, 10), וַתִּכְבְּשוּ אותם להיות לכם לעבדים ולשפחות (ירמיה לד, 16)
4. משתַלֵט על אוצרות טבע, מפריח שממה
"ומלאו את הארץ וכִבְשהָ" (בראשית א, 28)
אנגלית: conquer, subjugator
מילון אבניאון
טעות \ הערה