1. [תנ] אי-הצלחה, מַפָּלה, תבוסה לפני שֶבר גאון, ולפני כשלון גֹבַה רוח (משלי טז, 18); אפילו בשעת כישלונה של ירושלים לא פסקו ממנה אנשי אמנה (שבת קיט:); הכישלון שעלה בחיי אדם מונח על צווארו כאבן ריחיים
2. [עח] אי-יכולֶת לבַצֵעַ פּעוּלה או משׂימה
ההתקפה מועדת לכישלון בשל מיעוט הכוחות; תכנון כושל הוא מתכון לכישלון
אנגלית: failure
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה