כללי פירוש

1. [יב] של הכּול, של הכלל (כנגד - פּרָטי): הטוב הכללי יותר נבחר מהפרטי (אברבנאל למלכים א' ג)

2. לא מוגבל לתחום מסוּיָם: כגון - הַשׂכָּלה כּלָלית (לא מִקצועית); עמדתו של הטוען הייתה כללית, רופסת ומעורפלת

3. מַקיף, כולל (בלועזית - גֶנֶרָלִי): השכל הכללי (הכוזרי); חינוך כללי לכל גוני הקשת הציבורית

4. שאינו מוּגדר בדיוק: דבריו היו מאוד כלליים, ולא עסקו בשורש העניין

5. השַיָיך לִכלַל האנושוּת, עולמי (ההפך: לאוּמי) (בלועזית - אוּנִיבֶרְסָלִי)

***

ראה: כְלָל

***