כַּרכּום, כַּרְכֹּם[עח] סוג של צֶמח בר ריחני רב-שנתי ממשפחת האירוסיים בעל פקעת קנה שורש בצבע צהוב עמוק. בפרח שישה עלי עטיף צבעוניים. בארץ נפוצים שבעה מינים, כולם מוגנים
2. [תנ] תבלין המופק משורש טחון של הכרכום, משמש לכבישה, כצבע מאכל ולתיבול מאכלי בשר ועוד. תמציותיו משמשות בתעשיית המזון (ראו גם
מילון אבניאון
טעות \ הערה