לֵב ² פירוש

1. [תנ] מֶרכּז, פּנים: עד לֵב השָמַים (דברים ד 11); בלֵב לִבּו של הרובע היהודי

2. [תנ] (לפי השקפת הקדמונים) מרכז הרחמים, המצפּוּן, המחשבה והחָכמה: לב רחום, לב שבור

3. [עח] טריטוריה המהווה את "מרכז העצבים" של מדינה או עיר: המשרד נמצא בלֵב תל-אביב

4. [תנ] (בהשאלה) מרכז החיים, החושים הרגשיים וכד': "תְּדַבֵּר אל כל חַכְמֵי לֵב" (שמות, כח, 3)

5. (עַל דוֹמֵם) מרכּז, אמצע: בלֵב יַמִּים גבוּלָיִךְ (יחזקאל כז, 4)
אנגלית: centre, center

***