להַב
ראה: לוהַב
לַהַב 1[תנ] <להב> הצַד החד והמבריק של סכּין או של חרב וכד', העשוּי מלוּח ארוך של מַתֶכת
לַהַב 2[עח]1. מִשטָח שטוח רחב של דַחפּור או של מפַלסת שלג
2. החֵלֶק החד של מחליקיים המחליק על הקרח
3. כל אחת מכַּנפות המַדחף במָטוס או הרוטור בּמַסוק
אנגלית
לַהַב 3[עח]כלי צור שנחצב מגוש אבן, עשׂוּי נתז דק וצר שהיה בשימוש האדם מאז התקופה הפּלֵיאוליתית
אנגלית
לַהַב [תנ]5ברק, זוהר, נִצנוּץ של דָבר ממורָט לאחר ליטוּש